 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אנסה לענות במקום איילת. בתגובתך המקורית התייחסת ל"השימוש שעושים באנשים עם מוגבלויות לצורך רווח, או יותר נכון: בהפיכת המוגבלויות הללו להצגה.", ואף על "הרווחים שעושה הבמאית מההצגות" תגובה 226223 , טענות שכבר התבררו כלא נכונות בתגובתה זו של איילת למשל: תגובה 226262 . דיברת גם על "עושים כאן הצגה ממוגבלויות. "איש הפיל" זוכרת?" תגובה 226310 ואיילת ענתה לך על כך כאן: תגובה 226358 . וכן הלאה. הרשה לי גם להוסיף דוגמה משלי - האם כאשר בשכונת מצוקה מקימים תאטרון קהילתי שמציג את "הקמצן" של מולייר במרוקאית ואח"כ שולחים אותו להופיע בערים המבוססות האם גם זה לדעתך סוג של אותו ניצול? אם כן, אז כנראה שחילוקי הדעות בינך ובין איילת (וגם ביני) הם כה עמוקים עד כי אינם ניתנים לגישור. בכל מקרה, איילת ענתה לך בנימוס ובאדיבות מתוך נסיון לתת תשובות לשאלות שהעלת ככל יכולתה. כנראה שהתשובות הללו לא מספקות אותך, וחבל. אוסיף ואציין שבמהלך הדיון הנ"ל אתה שב ורומז על כל מיני דברים, אבל לא מבסס, החל מהתגובה הראשונה: "הגברת עדינה - למי שאינו יודע - עבדה תחילה עם המרכז לחירש-עיוור ביד אליהו. האם היא תוכל להסביר את השתלשלות העניינים, שהביאה אותה להקמת עמותה עצמאית ונפרדת, המתחרה במרכז??", "השאלות הללו או התשובות להן מהוות רק דוגמה פעוטה לכיעורן של המניפוציות שהופעלו ע"י מי שלא אנקוב כאן בשמו.", מה שמשאיר את איילת שוב בעמדה נחותה מולך, כי היא מנסה לענות מול "מטרה נעה ומטושטשת", ומציג אותך באור תככני-רכילותי, ושוב - חבל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, "טענות שכבר התבררו כלא נכונות בתגובה של איילת"? מעניין, אתה טוען שתגובתה של איילת מבוססת על עובדות, על כל האמת, ואין בלתה? כלומר: מה שאיילת אומרת זהו קודש הקודשים, ומה שאני אומר זה פשוט "לא נכון"? צר לי, אבל תגובותיה של איילת מייצגות אך ורק את דעתה, לאו דווקא את העובדות לאשורן. ובאשר לתיאטרון קהילתי: איני מבין איך הדוגמה הזו בכלל רלוונטית לנושא שאנו דנים בו. תיאטרון קהילתי אינו נוטל אנשים שחושיהם פגועים, משכנע אותם שיהיה להם טוב אם יופיעו על במה, מוביל אותם ביד, ואינו "מאלף" אותם לזוז בקצב מסוים ובתנועות מסוימות בעזרת מתורגמנים. אותו דבר אפשר לעשות גם עם כלבים מאולפים, שירקדו על הבימה, בלי להבין מה הם עושים. ואילו היו מבינים בוודאי היו מתנגדים לעשות צחוק מעצמם. אנשים עם חושים בריאים, ולא משנה מאיזו רמה סוציו-אקונומית, אינם משוואה זהה לאנשים עם מוגבלויות קשות כל כך. ודאי שהתיאטרון השפיע על חייהם של האנשים: איני טוען ההיפך. פתאום מישהו דואג להם, מסיע אותם, מפעיל אותם, מביא להם מתורגמנים שיתקשרו איתם, יש להם חברה - כל זה נמנע מהם בחיי היומיום. אבל העזרה המושטת ל-12 האנשים הללו באה על חשבונם של עוד 999 אחרים, שאינם מקבלים עזרה כזו, שאיש אינו משקיע בהם, שיושבים בבית באפס מעשה בלי חברה, מבודדים לגמרי, תלויים בהורים או בקרובי משפחה, או אפילו בבתי חולים פסיכיאטריים מחוסר פתרון אחר, נשכחים מעין כל. יש לך, מר ערן בילינסקי, תשובה לכל אותם 999 אנשים, בודדים, מבודדים ואומללים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לשאול אחרת: למה (האם?) ההקצבות המיועדות לשיקום אלפי מוגבלים, מחולקים בין שתי עמותות - שאחת מהן דואגת לתריסר בלבד? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |