בתשובה לHadar Aviram, 08/06/04 23:07
עברית שפה קשה מאוד 224848
סינסינאטוס סי • בתשובה לHadar Aviram יום ד', 9/6/2004, 12:32
ידעתי ששכחתי משהו נוסף... משהו שאין בכלל בעברית ויש בכל השפות האירופאיות. אותיות ראשיות לעומת אותיות רגילות.

בעברית מעט יותר מחצי מהאלפבת שונה "מספיק" מכתב לדפוס (12+3 מהסופיות) שזה קצת יותר מחצי, ובאנגלית בין אותיות גדולות לקטנות יש שוני של 11, שזה קצת פחות מחצי. יוצא מכך שבאנגלית יש 26+11 = 37 "אותיות" וגם בעברית יש 27+15= 42 "אותיות". פלוס מינוס אות או שתיים, נראה לי די דומה. (ההערכות הללו הן סובייקטיביות היות והן מסתמכות על השוני שאני רואה בצורתן של האותיות).
עברית שפה קשה מאוד 224870
אורי • בתשובה לסינסינאטוס סי יום ד', 9/6/2004, 13:31
יש הטוענים (טוב, אני טוען) שכתב היד העברי, שמהווה המשך ישיר של הכתב העברי העתיק, הוא גם פתרון מוצלח למדי לבעיות הקריאות שיש לכתב העברי ''המרובע''.

ישנם כמה מבחנים של קריאות לכתב, המבוססים בעיקר על מידת השונות של האותיות זו מזו, על כמות החריגות מעל ומתחת לקו הבסיס וקו העליה של האות, ושונות בין החצי העליון והחצי התחתון של האות, ובכל המבחנים הללו כתב היד העברי מוצלח הרבה יותר מה''דפוס'' המרובע.
עברית שפה קשה מאוד 225037
איפסילון • בתשובה לאורי יום ה', 10/6/2004, 0:55
כתב היד העברי מהווה המשך ישיר של הכתב העברי העתיק? יש לך סימוכין היסטוריים לזה - או שזו סתם השערה שנובעת מהדמיון ב-"א"?
ככל שזכור לי, הכתב הקורסיבי המשמש כיום התפתח במזרח אירופה בימי הביניים (או אפילו מאוחר יותר) מתוך הכתב המרובע.
(אבל גם אני לא זוכר מה המקור שלי, אז אולי אני טועה).
עברית שפה קשה מאוד 225190
אורי • בתשובה לאיפסילון יום ה', 10/6/2004, 13:33
רק כדי לסדר את הדברים: הכתב העברי העתיק הוא זן קדום יותר של הכתב. הכתב המרובע המצוי בידינו התפתח החל בתקופה הפרסית ודחק בהדרגה את רגליו (באותו אופן בו דחקה הארמית את העברית משימוש, אבל זה סיפור אחר).

אם אתה משווה את הכתב העברי של מכתבי לכיש, חרסי שומרון, מצד חשביהו וכדומה, אתה יכול לגלות דמיון ניכר לכתב הקורסיבי בחלק גדול של האותיות.

לדוגמה, האות בית היא אות בית הקורסיבית במהופך, האות דלת דומה למדי, האות זין דומה למדי (חשוב על הקשר שלה לאות z בלטינית), האות טית השומרונית כמעט זהה לחלוטין לטית בכתב יד, וכך גם באות למד (חשוב שוב על הדמיון בין האות l ולמד בכתב יד)ֿ, האות מם דומה (חשוב על m), וכך גם עין ופא (ר' הגרסה השומרונית במיוחד), צדי דומה מאוד (שוב, חשוב על s ששונתה).

ישנן גם אותיות שאינן דומות, כמובן. לבד מהמקרים של וו, או יוד אפשר להצביע על מקרים בולטים כמו שין (המקבילה ל-w) הדומה מלכתחילה לכתב הרבוע ולא לגרסה הקורסיבית.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות