 |
רק כדי לסדר את הדברים: הכתב העברי העתיק הוא זן קדום יותר של הכתב. הכתב המרובע המצוי בידינו התפתח החל בתקופה הפרסית ודחק בהדרגה את רגליו (באותו אופן בו דחקה הארמית את העברית משימוש, אבל זה סיפור אחר).
אם אתה משווה את הכתב העברי של מכתבי לכיש, חרסי שומרון, מצד חשביהו וכדומה, אתה יכול לגלות דמיון ניכר לכתב הקורסיבי בחלק גדול של האותיות.
לדוגמה, האות בית היא אות בית הקורסיבית במהופך, האות דלת דומה למדי, האות זין דומה למדי (חשוב על הקשר שלה לאות z בלטינית), האות טית השומרונית כמעט זהה לחלוטין לטית בכתב יד, וכך גם באות למד (חשוב שוב על הדמיון בין האות l ולמד בכתב יד)ֿ, האות מם דומה (חשוב על m), וכך גם עין ופא (ר' הגרסה השומרונית במיוחד), צדי דומה מאוד (שוב, חשוב על s ששונתה).
ישנן גם אותיות שאינן דומות, כמובן. לבד מהמקרים של וו, או יוד אפשר להצביע על מקרים בולטים כמו שין (המקבילה ל-w) הדומה מלכתחילה לכתב הרבוע ולא לגרסה הקורסיבית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש