בתשובה לגילית, 06/06/04 11:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאיר שלו אמר מזמן שצריך להפסיק לבטל את זמנם של התלמידים בתיכון בלימודי ניקוד, וללמדם אוצר-מילים גדול יותר במקום זאת. הרבה יותר חשוב, הרבה יותר שימושי. את הניקוד יש להשאיר למומחים (ולתוכנות עזר); כשמדובר בניקוד מקרי (מלה פה, מלה שם) אפשר בהחלט לאמץ ניקוד "פשוט" יותר, כלומר, לא לבוא בטענות למי שמשתמש בקמץ במקום פתח, וכו', אבל מכאן ועד ביטול אחד משני אלה, המרחק גדול. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאיר שלו שוכח כי אוצר מילים גדול יותר צריך ללמוד עד התיכון. יש גבול למידה שצריך להאכיל תלמידים בכפית. רק מה, פתאום בתיכון כולם מתעוררים כי יש בגרות. דרך אגב, בתיכון למדתי לפתור משוואה בשני נעלמים. אני מצטער לומר כי מאז שלמדתי זאת לא השתמשתי בידע הזה. אז אולי גם את זה נבטל? הגישה שלפיה לימודי ניקוד מיותרים כי הם לא שימושיים צריכה להביא לביטול של רב אם לא כל מקצועות בית הספר. בית ספר לא צריך להקנות רק ידע שימושי אלא גם ובעיקר ידע שאינו נגיש בחיי היום יום. נוסף על כך, עליו להקנות גם ידע שימושי. בשל הקרבה שבין לימודי תאוריה של השפה העברית ולימודי ידע שימושי של השפה העברית נוטים לחשוב כי יש לבטל האחד לטובת האחר. אין שום סיבה לכך. יש ללמוד תאוריה של השפה לצד שימוש יעיל בשפה. יש 9 שנים לפיתוח בסיס לידע שימושי ועוד שנה לידע תאורטי. החלוקה נראית לי הוגנת. אם יש לבטל את התאורטי לטובת השימושי אפשר להסתפק בהרבה פחות שנות לימוד ולהחליף את לימודי הלוגריתמים בחישוב ריביות משכנתה ואת שיעורי ביולוגיה בשיעורי הגיינה ומניעת מחלות. אם תלמיד תיכון לא יודע מה פירוש "מוגר" או "מלאה", אז באמת קצת מאוחר לעבוד על אוצר המילים שלו. מה שכן, תלמידים כאלה באמת אין טעם ללמד תאוריה של השפה העברית. לא שיעורי לשון לבגרות הם צריכים, אלא שיעורי אולפן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |