 |
|
 |
||
|
||||
 |
הביקורת של מאיר שלו לא נכונה לדעתי. כל דוברי העברית שגם יוצא להם לכתוב, משתמשים ב-ט' וב-ת', ובשאר הזוגות, ויודעים לרוב להשתמש בהם ללא טעות. העברית הלא-מנוקדת סובלת מריבוי מילים שונות שנכתבות זהה (מה שמאלץ את הקורא להשקיע יותר מאמץ בניתוח על-פי ההקשר); איחוד הזוגות יחריף את הבעיה עוד הרבה יותר. את כללי הניקוד, לעומת זאת, לא רק שמעטים יודעים, עבור הרוב אין להם כל שימוש, שהרי מרבית הקריאה והכתיבה בעברית נעשות ללא ניקוד בכלל. אני בדרך-כלל סימפטי לטענה שצריך לשמור על תקן לעברית, ולחנך לאורו, ולהשתדל לשנותו באיטיות - כדי להשאיר לנו זיקה למורשת העברית. אבל ההבחנה בין קמץ לפתח וכו' נראית לי גזירה שקשה מדי לציבור לעמוד בה, ושהתועלת בה (או הנזק בויתור עליה) זעומה ביחס להשקעה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה בעצם משמעות הוויתור? כיצד הציבור מתקשה לעמוד בגזירה? לא זכור לי מקרה בו הוטרדתי מחוסר יכולתי להבחין בין קמץ לפתח. הרי אף אחד (אני מקווה) לא מציע לשכתב את כל הטקסטים המנוקדים הקיימים (ואם זו ההצעה - אני לא רואה איך מישהו שעניינו שירה או מקרא ישתף פעולה - וההצעה למעשה ריקה מתוכן). אז לאחר ההצעה רוב אנשים (אני, למשל) ימשיכו לא להתעניין בכללי הניקוד, פרט לאותם אנשים שימשיכו - בדיוק, לגמרי, כמו היום. אם כך, למה לטרוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר שתוכנות הנקדן הצליחו להגיע להצלחה מסחרית החליט מאן דהו שאין לו אחוזים במכירת נקדנים שלא צריך אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי בראש בערך מה שכתב איפסילון בתגובה 224041. האמת, אם המטרה היא להקל על רגשותיהם של דוברי עברית סבירה שלא יודעים לנקד נכונה (כמו הח"מ), ולעודד אותנו להשתמש בניקוד בכל-זאת, אפשר גם להציע, מבלי לבטל סימני ניקוד ולשנות מילונים, שהחלפת קמץ בפתח תיחשב תקנית. אולי באמת אין לזה הרבה משמעות, זה לא שהיום קונסים את מי שטועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולשם מה יש לעודד אנשים להשתמש בניקוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זה כלי רב ערך בתקשורת כתובה. לפחות שני שימושים יש לו: לעזור לקורא לפענח במצבים של דו-משמעות (כמובן רק בחלקם הניקוד יעזור); ולהבהיר איך לקרוא מילה שלא כל הקוראים מכירים - בעיקר שמות פרטיים או גיאוגרפיים (בעיתונים זו בעיה שמשגעת אותי כבר שנים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, ההצעה לשתי מערכות ניקוד נראית לי סבירה, כשהניקוד ה"עממי" אינו אלא תחליף להוספת אמות קריאה. זה בטח עדיף על הפתרון האAייAלי או האידישאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו ב"הארץ", לפחות במוסף "גלריה", התחילה מגמה לכתוב בסוגריים את המקור הלועזי של שמות ומילים שאפשר לטעות בהם. בינתיים זה עדיין נדיר מדי, ונדמה שמשתמשים בזה רק כשהתעתיק העברי ממש נוטה להטעות את קורא העברית. אז זה קצת שיפור לעומת ה"חיים קשים, תתמודד" שהיה נהוג קודם ועדיין נהוג בעמודי החדשות, אבל למען השם, יש פתרון כל כך פשוט, אלגנטי, ועברי - למה אתם מתייחסים לניקוד כמו למחלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה מסובך יותר מבחינה עריכתית/תוכנתית/הדפסתית לעיתון. אפילו כאן קל יותר לעבור לאנגלית מלנקד. ככלל אני מסכים אתך שהפתרון העברי עדיף לאין ערוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לעיתון אמורים להיות כלים יותר משוכללים מלך, לצורך זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכאורה זה נכון. מצד שני אם אני אבקש טחינה במקדונלד אני לא אקבל, למרות שהטיעון שלך תקף גם לגביהם (או למסעדה יותר מתוחכמת לצורך הענין). אולי אני פשוט מתקשה להאמין שהארץ מפשלים עד כדי כך. (או שהם מפחדים לטעות בניקוד...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהארץ פשוט קיצצו במגיהים שאמורים א. לדעת לנקד. ב. לחשוב על הניקוד לפני שעולה בדעתם לכתוב באותיות לועזיות. ג. לפסול את הרעיון מכל וכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכתיבת השם הלועזי בסוגריים לא נועד על מנת לעזור לך לדעת איך לבטא אותו (כי אם כן, השם הלועזי הרבה פעמים לא יעזור1 וכתיב פונטי יעזור הרבה יותר גם מהשם הלועזי וגם מניקוד) אלא לעזור לך לחפש את השם ברשת על מנת להשלים ידע. לדעתי מדובר במגמה חיובית והחלפתה בניקוד יהיה צעד ענק אחורה. בלי ללחוץ על הקישור אתה יכול לנחש איך, למשל, כותבים את שמו של פיאדר קירני? 1 איך, למשל, אתה אמור לבטא את שמה של הסופרת Ayn Rand? תשובה משעשעת כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתיב פונטי הוא לא כל כך מועמד, כי אלו שיטות מאוד לא מוכרות, והמקיפות שבהן (כמו בויקי) ייתכן שתהיינה גם קשות טכנית לעיתון. אבל לעיקר תגובתך, אתה כנראה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ידי מנחם בן בתכנית הבוקר של ערוץ עשר: לאשר ניקוד חופשי וכך לשמר גם את הקיים. נראה לי שזו שגיאה, כי ברגע שיותר ניקוד שגוי כבר לא יהיה אפשר להבדיל בין תקין לשגוי וגם התקין יאבד את ערכו בבלל השגיאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שלפעמים יש לאופן הניקוד חשיבות. למשל, הָדָר מקבל ידוע עם סגול - הֶהָדָר בעוד הדס מקבל ידוע רגיל, עם פתח - הַהֲדַס והחוקיות תלויה בניקוד. (ע', ה' וא' קמוצות בראש מילה בת שתי הברות מיודעות ע"י הֶ) סתם קטע מעצבן, בקרית אונו יש רחוב בשם ההדר ועל השלט מופיע באותיות לטיניות Ha-Hadar. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
No need for "Ha" or "He". Just "Hadar" will suffice. :)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההגיון הזה, משירבו הדיסלקטים והמחליפים בין ט' ות' נוכל גם לאחד אותם (את האותיות, לא את הדיסלקטים..). דעתי כדעת ילדה (תגובה 223741): הציבור כיום לא עומד בפני גזירה של ניקוד כהלכה (ולכן רובו גם לא יודע לעשות זאת), ומפני זאת אין צורך "להקל את רוע הגזירה". על אף החן האסטתי שיש בזה (עיצור אחד=אות אחת, תנועה אחת=ניקוד אחד) זהו תו תקן לניוון השפה המקורית. הנושא הזה מזכיר לי שני מנהיגים, מאו צה-טונג שהנהיג בסין גרסה של סינית מנוונת ופשוטה במהרבה מן המסורתית, ואטא טורק שכפה שינוי של האלף-בית הטורקי מאותיות ערביות לקיריליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טורקית נכתבת באותיות לטיניות, לא קיריליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האוזבקית ודומותיה בברית המועצות לשעבר הן לשונות טורקיות שכתובות בכתב קירילי. לאחרונה יש נסיון לעבור שם לכתב הלטיני השפה הצ'רקסית (שפה קווקזית, לא טורקית-מונגולית) נכתבת הארץ באותיות קיריליות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה נכון יותר לכתוב כך ולא "תורכים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי שתי הצורות נכונות המסורתי יותר: תורכיה החדש יותר: טורקיה (על פי כללי תעתיק - T=ט K=ק למשל: טנזניה, קניה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיבה זו תמיד חשתי כי תורכיה זה יותר האימפריה העות'מאנית וטורקיה זה היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והניקוד משמש כמעט אך ורק בידי מומחים, אין זו גזירה שהציבור מתקשה לעמוד בה, משום שממילא אינו עומד בה. נ.ב. התכוונת לומר ''אוהד'' או ''אמפטי'' ולא ''סימפטי''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא מסכים עם מאיר שלו בעניין זה. לא ברורה לי התועלת שבאיחוד הקמץ והפתח והסגול והצירה. ממילא רוב האנשים כותבים וקוראים ללא ניקוד, וזה שהם לא יודעים להבחין, לא מפריע להם בחיי היום יום. לעומת זה, ביטול ההבחנה הזאת יביא למהפכה ולאובדן רבדים שלמים בתורת הדקדוק שהיא חלק מתרבות השפה. פשוט חבל לאבד דבר יפה (למרות שרק מעטים, היום נהנים מהיופי הזה, וחבל), שהוא כפי שאומר מאיר שלו חלק מתרבותנו. (לעומת, זה בעניין היחס ללב ארץ ישראל ולמתיישבים בו, מאיר שלו טועה ומטעה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז הציבור ימשיך לאיית איך שבא לו, והנוקדנים ימשיכו לצקצק בלשונם, ולציבור ימשיך לא להיות אכפת. מה הבעיה עם זה? למי אכפת אם הניקוד על איזה שלט שגוי? למה בשביל זה צריך לעשות מהפכה בלשון העברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידעת כי לפי חוקי המדינה על כל מוסדות המדינה לפעול לפי כללי האקדמיה ללשון העברית? השלט "מישרד הביטחון" למשל, הנושא עמו שגיאת כתיב (י' עודפת) הוא עברה על החוק. עוד לא שמעתי על מישהו שנענש או אף ננזף בשל כך, אבל זה רק אומר שיש מקום לריענון תקנים בנושא. אפשר, כאן באייל, לנסח לראשונה את "חוק העונשין על הפרת כללי האקדמיה ללשון העברית": 1. הפר עובד ממשלה את כללי האקדמיה ללשון העברית - הריהו עבריין. 1א. שגיאת כתיב באות אחת - יום מאסר. 1ב. יותר משגיאת כתיב במילה - ימי מאסר עד כשליש ממספר האותיות במילה. 1ג. שגה עובד מדינה בניקוד - דינו קעקוע הניקוד הנכון על מצחו ... ... 475צ"כ: פרסמה רשות ממשלתית או פורסמה בשם רשות ממשלתית מודעה בפומבי הנושאת עמה שגיאת כתיב או ניקוד - ייחשב הדבר בגידה ברוח הלשון העברית וברוח העם היהודי ועונשה עשרה קורסים רצופים ב"תורת הניקוד". לא עבר אדם בחינת ניקוד בתום עשרת הקורסים - תיעקר לשונו מפיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לעקור את הלשון? לדעתי יש לגדוע את היד הסוררת שכתבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל הסמליות - מי שאינו יודע לשון כהלכה אינו זכאי ללשון כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אין בכך משום הוצאת לשון הרע? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |