|
||||
|
||||
מצאתי פעם טלפון סלולרי בכיתה באוניברסיטת ת''א. חיפוש זריז בזכרון העלה ''בית'' שכמובן שמח לשמוע ממני שהאבדה נמצאה. |
|
||||
|
||||
לי זה קורה לא מעט בחנות. בד''כ הפיתרון הוא באמת ''בית'', אם כי היו לי גם כמה הצלחות עם ''אבא'' ו''אמא''. |
|
||||
|
||||
אצלי יש בעיה אחרת: מכיוון שאני לא מתקשר לעצמי הרבה ( רק כשאני אינני), אני לא זוכר את המספר שלי. לכן הכנסתי לזיכרון את הערך "אני". |
|
||||
|
||||
אצלי הבית לא מופיע תחת המילה ''בית'', אבל אמא אכן מופיעה תחת ''אמא'', אם כי פעמים אין ספור שקלתי לשנות את זה ל''שוב אמא'' או ''עוד פעם אמא''. |
|
||||
|
||||
''כרגיל, אמא''. |
|
||||
|
||||
פעם איבדתי את הסלולרי שלי. נסיונות להתקשר אליו (הוא היה דלוק כשאבד) עלו בתוהו. הודעתי בצער לסלקום על האבידה והם אמרו שהקו ינותק מיד לשיחות יוצאות, והם ישאירו אותו פעילו לשיחות נכנסות לעוד שבוע, כדי שאוכל להמשיך לנסות להתקשר אליו. ביום האחרון של השבוע הזה, לאחר אינסוף נסיונות כושלים סוף סוף ענו לי. מסתבר שמישהי מצאה אותו ברחוב בסמוך למשרד שבו עבדה, אז היא לקחה אותו איתה, כיבתה אותו, שמה במגירה וחיכתה שמישהו יבוא לחפש אותו (ככל הנראה ע''י שימוש בראיית הרנטגן שלי). הבן שלה מצא את הסלולרי במגירה והעלה את הרעיון להדליק אותו, כדי לראות אם הבעלים יתקשרו. (נד בראש בצער) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |