בתשובה לדורון הגלילי, 27/05/04 21:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה הכוונה בביטוי הזה? "על אחריותי הוא לא יתפוש אותך" - כלומר אם הנמר ישיג אותי להגיד לו לנשוך אותך? האבא יודע, ש'על אחריותו' שהבן לא יעלם. אבל נעלם, מה נעשה? לדעתי יש לעצור את האב עד השלמת העונש של הבן. אחריותו, לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
באותו נושא שמעתי פעם (מפי איש מכירות של מותג יפני, שמתחרהו העיקרי הוא מותג אמריקאי) מה ההבדל בין "שנה אחריות" למוצר אמריקאי לבין "שנה אחריות" למוצר יפני: אותו איש מכירות החזיק את העט שלו, ואמר "אם, נניח, אמריקאי מוכר לך את העט הזה, ומצהיר כי יש לו שנה אחריות, ואחרי חצי שנה העט מפסיק לכתוב, האמריקאי יתן לך עט אחר במקומו, free of charge. לעומת זאת אם יפני מוכר לך את העט הזה, ומצהיר כי יש לו שנה אחריות, ואחרי 364 ימים העט מפסיק לכתוב, היפני מבצע חרקירי." הוא לא נתן דוגמא למה קורה כאשר ישראלי מוכר לך את העט הזה, ומצהיר כי יש לו שנה אחריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף יפאני כבר לא מבצע חרקירי, במיוחד לא מנהלים של חברות גדולות. מצד שני יש ביפאן אפס סובלנות לשירות לקוי. תראה מה קרה למיצובישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה למיצובישי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שרשלנות בבקרת איכות גרמה לגלגל רכב מסוג מיצובישי להתנתק במהלך נסיעה. בתאונה נהרגה אם וילדיה. היום לא תמצא יפאני שיקנה מיצובישי גם במחיר קורקינט. החברה תיסגר בקרוב או שתעבור לבעלות זרה ותשווק את מרכולתה רק בחו''ל - כלומר אצלכם... זו אולי דוגמא קיצונית אבל משקפת. החברה היפאנית היא חברה די צייתנית וכנועה אבל אף פעם לא יעברו כאן לסדר היום לנוכח שירות גרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נחשב *שירות* גרוע או *איכות* גרועה של מוצר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שאיכות גרועה של מוצר לא נקשרת אצלך לשירות גרוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר את הבדיחה על בית הזונות בלי הזונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת תמצא כמה מאות אלפים יפנים הקונים מיצובישי בכל שנה (ר' כאן: http://www.japanauto.com/statistics/motorvehicle/sal...), קורקינט או לא קורקינט. החברה בצרות, במיוחד כשמתברר שדיימלר-בנץ (דיימלר-קרייזלר לצורך יחצ"נות) לא מוכנה לתת לה כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בפרשה שהתפוצצה רק עכשיו כך שסטטיסטיקות כלשהן לא בדיוק עוזרות לך. קרייזלר החליטה מה שהחליטה לאחר פרסום מסקנות החקירה והתגובה בשוק היפאני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרקירי מתודי. אצלנו מוותרים על הדאבליסטית של נובל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לפני כמה שנים, לא זוכרת כמה אבל די בטוחה שלא יותר מעשר - מנהל הרכבת התאבד בעקבות תאונת רכבות, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לגמרי מבין מה מציק לך. האב התחייב להודיע לשב"ס או למשטרה אם בנו ייעלם, ועשה את זה באחור של 24 שעות - זמן מספיק כדי שהעולל ינחת באוסטרליה ואף יתחפש לקנגורו. לא שאני מקנא באב הזה, אבל הוא שותף לעברה. נא הוסף את המילה "לכאורה" בכל מקום שנראה לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לא ברור כאן? האב התחייב להודיע, ואף הודיע. השב"ס והמשטרה צריכים לנקוט באמצעים המתאימים כדי לוודא שאין אף קנגורו או אבא של קנגרו שאמור להיות מאחורי סורגים ומסתובב חופשי. האבא עבריין ולכן חייב להענש בהתאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אתה היית רציני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רציני לחלוטין האב אחראי ולכן שיישא בתוצאות. אם הוא היה חותם ערבות על המשכנתא של הבן והבן היה נעלם, מי היה משלם? ילדים מנסים לדרבן אחד את השני ע"י הצהרות אחריות חסרות משמעות (הנמר לדו'). אבל אצל המבוגרים אני מצפה שבאמת תועבר האחריות. (אפשר גם לנכות את הוצאות המשטרה על חיפושים מחשבון הבנק של האחראי) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |