בתשובה לירדן ניר, 01/02/00 1:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
והרי תגובתי. נכון יש המון מצוקות החיים קשים. צריך לעבוד בשביל כסף שהוא סך הכל נייר. צריך לאכול בשביל לא להיות רעב. צריך לשתות בשביל לא להיות צמא צריך לקום בבוקר כאשר רוצים לישון. צריך לכבד אחרים ולעבוד על פי חוקים שאינם מוצאים חן בעיניך. צריך עוד מיליון דברים מקטנים ועד גדולים שנורא מציקים ומפריעים וקשים ורעים. ולמה שנעבור אותם??? אולי באמת לא שווה לעבור הכל בשביל דבר אחד??? ופה התשובה שלי: לעולם לא תוכל לדעת אם תמות. לעולם לא תוכל לראות יותר זריחה מעל הים. לעולם לא תוכל לשמוע ציפור או צרצר משמיעים קול. לעולם לא תוכל לראות את ילדיך ואת ילדי ילדיך. לא תוכל להחליט אם טוב לך או רע לך. לא תוכל כל כך הרבה דברים כיוון ששוב רק ממקום אחד אין חזרה. היום המדע מתקדם לעוד מחלות יש פתרונות ויום יום יהיו לנו עוד תשובות. וגם הקושי הזה יעלם. ואז נשאלת שוב השאלה שלך אבל למה...???? ואני עונה כיוון שאינך יודע מה יש מעבר לדלת שאותה אתה הולך לעבור. אולי כלום אולי גן עדן אולי גהינום. גם אתה לא יודע מה יש שם אבל שנינו יודעים כי יבוא יום ונהיה שם. אז אני שואל לאן אתה ממהר? ונכון עוד דבר. אני מקבל את זה שהתאבדות היא מחלה שנובעת מהפרעה בגוף, בתור אחד שחושב שגם רגשות זה בסך הכל חומרים בגוף הרי שהתאבדות היא חוסר איזון באותם חומרים שאמורים לגרום לכך שלא תתאבד. רועי |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |