|
||||
|
||||
אני לא יודעת אם עצומה היא דרך שממנה אפשר להסיק על "מעורבות הציבור לשינוי המצב במדינה". אם כבר אז אפשר להסיק את ההפך: לא עולה כלום, לא זמן, לא כסף ולא מאמץ, להקליק ולחתום על עצומה באינטרנט. כך נוצר הרושם המזויף ש"עשיתי משהו", ואז אפשר לשבת בבית בשקט עוד שנה-שנתיים. ממילא הפעילים הם אלה שמתרוצצים. הרעיון הזה נראה לי משעשע לא מפני שהנושא הוא סביבתי (אם כי, כמובן, יש רשימה ארוכה של מחדלים סביבתיים לטפל בהם עוד לפני שניגשים לעניין הזיקוקים). הרעיון נראה לי משעשע דווקא בגלל שהוא מאורגן בעצומה. זה אכן נושא חדש לגמרי, שהציבור לא היה מודע לו כלל עד עכשיו. להסביר אותו ולהעלות את המודעות דרך האינטרנט זה רעיון נפלא, אבל להחתים אנשים בקליק אחד נראה לי לא אפקטיבי, מהסיבה שציינתי קודם. דרך יעילה יותר היתה לפנות לח"כים רלוונטיים למשל, שיעלו הצעות חוק. זו כמובן דעה של מתבוננת מן החוץ, ואתה יכול להגיד שזו לא חוכמה לתת עצות מבחוץ. |
|
||||
|
||||
גם להביע את דעתך זה דרך של פעולה. וגם לעזור לחברי הכנסת לחשוב, ולתת להם רעיונות, זו דרך פעולה. |
|
||||
|
||||
העלית נקודה חשובה, אולם כוונתי קודם היתה למעורבות *פעילה*. שבא נוקטת בצעד אקטיבי של בניית אתר והפצתו ברשת, מתוך מגמה מוצהרת להעביר את המידע לגורמים המתאימים בעתיד. הציבור יכול בהחלט לנקוט בצעדים אקטיביים מסוג זה - אתרי אינטרנט, מכתבים למקבלי ההחלטות, ארגון סיורים ופעילויות, וכו'. השתמע מדברי כנראה שמספיק שהציבור יחתום על העצומות. זה אינו מה שהתכוונתי, למרות שמניסיון אישי אפילו את הצעד הפשוט של חתימה על עצומה - בדוכן מידע לא מקוון - רוב הציבור לא טורח לעשות, ורוב האנשים בפשטות התעלמו מדוכן המידע אותו הצבנו במרכז רמת השרון להצגת הבעיה של פי גלילות (והייתי כבר מספר פעמים בדוכן בחצי השנה האחרונה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |