בתשובה למשה דורון, 29/01/00 21:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מדבר על "הסטריאוטיפים שלי" - אבל אתה מקפיד להוכיח, שוב ושוב, שהם נכונים. גם בסטראוטיפ יש גרעין של אמת. אז, שוב, ברשותך: האם אתה מאמין בשוויון זכויות בין גברים לנשים כחלק משלטון דמוקרטי? האם אתה מאמין בשוויון זכויות בין יהודים ללא יהודים במדינת ישראל? האם אתה מאמין בזכויותיהם השוות של ההומוסקסואלים? תשובות, בבקשה. בורות אני מייחס בעיקר לאנשים דתיים, וזאת משום שעיקר האמונה החשוב ביותר שלהם אומר שכל מה שחשוב ללמוד נכתב כבר בכתבי הרבנים. כל מה שאינ נו חלק מכתבי הרבנים הוא בעיניהם טפל. האם אתה מכחיש זאת? תשובה, בבקשה. לא התחמקות מפד"לניקית והאשמה אישית. העובדה שרוב האנשים כאן פרימיטיבים (או, במילים אחרות, רוב האנשים כאן יהודים) והם מאמינים שזכויות אדם הן דבר שטוב באמריקה אבל לא כאן, איננה פוטרת את השופטים מחובתם לשפוט על פי זכויות אלו - שמה לעשות, גם מעוגנות ברובן בחוק. המשפט שלנו *איננו* משפט עממי. משפט עממי הוא משפט לינץ'. רוב אזרחי ישראל חושב שלאחמד טיבי אין זכות הופעה שווה בבית משפט כמו, נאמר, למולה עובדיה יוסף. לשמחתי, שופטי בית המשפט העליון שולחים את האספסוף - שכן הוא אספסוף - לעזעזאל, ופוסקים על פי הנורמות הדמוקרטיות. בשביל זה הם שם, בשביל להיות מחסום לעריצות הרוב. כל בית משפט כופה את דעותיו על הציבור. בתי משפט כופים גביית קנסות ותשלום מיסים, ואין הרבה אנשים שמשלמים אותם מרצונם. בתי המשפט כופים עונשי מאסר על פושעים, ולא מתחשבים בזכותם הלגיטימית לדחות את סמכותם של בתי המשפט. בכל מערכת דמוקרטית, מהמאה ה-17 והלאה, הזרוע השופטת היא עצמאית *בדיוק* כדי שהיא לא תהיה כפופה למשפט האספסוף. יש חוק, יש תקדימים, יש חוקי יסוד ויש יסודות דמוקרטיים; על פיהם פוסק בית המשפט. המתנגדים לו הינם, ברובם, אנטי דמוקרטים. בית המשפט קבע שוויון זכויות לערביי ישראל - וזאת חובתו. בית המשפט קבע שיש זכות ביטוי בישראל, בעת שלטון החושך של בן גוריון - וזאת הייתה חובתו. בית המשפט קבע שהומוסקסואלים הינם אזרחים שווי זכויות, ולא אנשים שדינם מיתה על פי דין האספסוף - וזאת הייתה חובתו. בית המשפט קבע שילדים אינם רכוש, בניגוד למשפט האספסוף, ושאין רשות להפעיל נגדם אלימות - ואף זאת הייתה חובתו. בכל מדינה מתוקנת, בתי המשפט הם המחסום בפני העריצות ושלטון האספסוף, שתכופות הם הולכים יד ביד. את הזרוע המבצעת קל יחסית להשחית, וגם את הזרוע המחוקקת. רק במקום שבו הושחתה הזרוע השופטת, או במקום שבו היא נכנעה לאספסוף ("שפטה כפי שהעם רוצה", ולא כפי שהחוק מחייב), קרס השלטון כולו. הנאצים לא יכלו לבצע את אשר ביצעו, אלמלא נכנעה הרשות השופטת - *והנאצים ביצעו את רצון העם*. הטענה "אני מבצע את רצון העם" היא טענה טוטליטרית. אין דיקטטור שלא נשען עליה, מיוליוס קיסר ועד סדאם חוסיין. העריץ עולה לשלטון, לרוב, על ידי הגשמת מאווי האספסוף - זאת יאמר לך כל הסטוריון. "שלטון העם" נטול המגבלות הוא לרוב הכפפה העוטה את יד הברזל של הטיראן. הטענה שלך, לכן, איננה מקובלת. סטאלין היה אוהב אותה, היטלר היה חותם עליה, אבל מדינה דמוקרטית איננה יכולה לקבל את עליונות העם על בתי המשפט. (מה גם, ביננו, שאתה לא בדיוק מייצג חוגים דמוקרטיים. שלטון הרב איננו שלטון הרוב.) |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |