בתשובה ליוסי גורביץ, 29/01/00 18:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתעלם ברוחב לב מכל מה שקשור בסטראוטיפים שלך על הדתיים, מהבורות שאתה מיחס לכל מי שלא טורח לספר לכולם שיש לו תואר ראשון בהסטוריה, ואתייחס לחלק הענייני בכתבתך, מכיוון שאתה לא היחיד שטענת זאת. הטענה שבית המשפט הוא זה שמופקד על החוקים והוא עומד מעל החוקים, היא טענה לגיטימית אבל היא בשום פנים ואופן לא קבילה בעיני כפרשנות למושג ''דמוקרטיה''. חוץ מזה שהטוענים כך, יצטרכו לתת כמה תשובות טובת לשאלת הביצה והתרנגולת. אבל זה לא מה שאתה טוען. אתה טוען שבג''ץ כפוף לחוקים ובתוכם החובה לטרפד חוקים שפוגעים בערכים שונים המנוגדים לדרך שבה הוא מסתכל על חוקי יסוד. אתה קורא לזה זכויות האדם חרות הפרט וכן הלאה וכן הלאה, ושוכח את העובדה שרוב האנשים מסתכלים על החוק, ויתכן שאף המחוקק (שייצג את העם) שחוקק את החוקים, באופן שונה לחלוטין. את רוב האנשים גם לא מעניינים תקדימים משפטיים בעולם - במידה והפסיקה סותרת את דעתם האישית. לכן אתה יכול לשחק במושג דמוקרטיה ככל שתרצה אך לא תמלט מהעובדה הפשוטה שבג''ץ בהרבה מפסיקותיו האחרונות כופה את דעותיו על הציבור. יתכן שהוא עושה זאת תחת מטריית החוק, ואפילו תחת מטריית המושג המורחב ''דמוקרטיה'', בדיוק כמו כל הדוגמא שאתה אוהב לתת של הנאצים שנצלו את הדמוקרטיה על מנת להנהיג שלטון לא דמוקרטי. הורגלנו עד היום ל''חוק לא חוקי'', אמור מעתה - ''פסיקה לא חוקית''. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו נניח שבית המשפט כופה את דעותיו. אולי תטרח להסביר לנו למה הפסיקות שלו הן לא חוקיות? ואיזה פסיקות שלו? ואיך הפסיקות שלו הן "לא חוקיות", אם אפילו אתה אומר שהן נעשות "תחת מטריית החוק ואפילו תחת המושג המורחב דמוקרטיה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמירה ''פסיקה לא חוקית'' היתה הקבלה למושג ''חוק לא חוקי''. הוא נאמר אך ורק כדי לחדד את ההקבלה בין האופן שהמחוקק יכול להשתלט על החוק, לאופן שהשופט יכול לעשות זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על "הסטריאוטיפים שלי" - אבל אתה מקפיד להוכיח, שוב ושוב, שהם נכונים. גם בסטראוטיפ יש גרעין של אמת. אז, שוב, ברשותך: האם אתה מאמין בשוויון זכויות בין גברים לנשים כחלק משלטון דמוקרטי? האם אתה מאמין בשוויון זכויות בין יהודים ללא יהודים במדינת ישראל? האם אתה מאמין בזכויותיהם השוות של ההומוסקסואלים? תשובות, בבקשה. בורות אני מייחס בעיקר לאנשים דתיים, וזאת משום שעיקר האמונה החשוב ביותר שלהם אומר שכל מה שחשוב ללמוד נכתב כבר בכתבי הרבנים. כל מה שאינ נו חלק מכתבי הרבנים הוא בעיניהם טפל. האם אתה מכחיש זאת? תשובה, בבקשה. לא התחמקות מפד"לניקית והאשמה אישית. העובדה שרוב האנשים כאן פרימיטיבים (או, במילים אחרות, רוב האנשים כאן יהודים) והם מאמינים שזכויות אדם הן דבר שטוב באמריקה אבל לא כאן, איננה פוטרת את השופטים מחובתם לשפוט על פי זכויות אלו - שמה לעשות, גם מעוגנות ברובן בחוק. המשפט שלנו *איננו* משפט עממי. משפט עממי הוא משפט לינץ'. רוב אזרחי ישראל חושב שלאחמד טיבי אין זכות הופעה שווה בבית משפט כמו, נאמר, למולה עובדיה יוסף. לשמחתי, שופטי בית המשפט העליון שולחים את האספסוף - שכן הוא אספסוף - לעזעזאל, ופוסקים על פי הנורמות הדמוקרטיות. בשביל זה הם שם, בשביל להיות מחסום לעריצות הרוב. כל בית משפט כופה את דעותיו על הציבור. בתי משפט כופים גביית קנסות ותשלום מיסים, ואין הרבה אנשים שמשלמים אותם מרצונם. בתי המשפט כופים עונשי מאסר על פושעים, ולא מתחשבים בזכותם הלגיטימית לדחות את סמכותם של בתי המשפט. בכל מערכת דמוקרטית, מהמאה ה-17 והלאה, הזרוע השופטת היא עצמאית *בדיוק* כדי שהיא לא תהיה כפופה למשפט האספסוף. יש חוק, יש תקדימים, יש חוקי יסוד ויש יסודות דמוקרטיים; על פיהם פוסק בית המשפט. המתנגדים לו הינם, ברובם, אנטי דמוקרטים. בית המשפט קבע שוויון זכויות לערביי ישראל - וזאת חובתו. בית המשפט קבע שיש זכות ביטוי בישראל, בעת שלטון החושך של בן גוריון - וזאת הייתה חובתו. בית המשפט קבע שהומוסקסואלים הינם אזרחים שווי זכויות, ולא אנשים שדינם מיתה על פי דין האספסוף - וזאת הייתה חובתו. בית המשפט קבע שילדים אינם רכוש, בניגוד למשפט האספסוף, ושאין רשות להפעיל נגדם אלימות - ואף זאת הייתה חובתו. בכל מדינה מתוקנת, בתי המשפט הם המחסום בפני העריצות ושלטון האספסוף, שתכופות הם הולכים יד ביד. את הזרוע המבצעת קל יחסית להשחית, וגם את הזרוע המחוקקת. רק במקום שבו הושחתה הזרוע השופטת, או במקום שבו היא נכנעה לאספסוף ("שפטה כפי שהעם רוצה", ולא כפי שהחוק מחייב), קרס השלטון כולו. הנאצים לא יכלו לבצע את אשר ביצעו, אלמלא נכנעה הרשות השופטת - *והנאצים ביצעו את רצון העם*. הטענה "אני מבצע את רצון העם" היא טענה טוטליטרית. אין דיקטטור שלא נשען עליה, מיוליוס קיסר ועד סדאם חוסיין. העריץ עולה לשלטון, לרוב, על ידי הגשמת מאווי האספסוף - זאת יאמר לך כל הסטוריון. "שלטון העם" נטול המגבלות הוא לרוב הכפפה העוטה את יד הברזל של הטיראן. הטענה שלך, לכן, איננה מקובלת. סטאלין היה אוהב אותה, היטלר היה חותם עליה, אבל מדינה דמוקרטית איננה יכולה לקבל את עליונות העם על בתי המשפט. (מה גם, ביננו, שאתה לא בדיוק מייצג חוגים דמוקרטיים. שלטון הרב איננו שלטון הרוב.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשעה שקראתי את תגובותיך על הנושאים השונים, התעוררו בי שלוש תמיהות, אותן אבקש לחלוק עמך. קודם כל, נורא שעשע אותי לראות כיצד אתה מכנה את בית המשפט :"המוסד המפוקפק המכונה בציניות בית המשפט העליון" ,שעה שבתגובותיך על המאמר "ההומניזם כדת מדינה" הללת את השופטים הנכבדים שיושבים בו, וכשהזעתי לטעון כי אתה צבוע בהתיחסותך אליהם, טענת שאני נותן לרגשותי לשלוט בי. טוב לראות שלא טעיתי. ובכן, כמה לא צפוי, אבל גשתך היא גשתו של החרדי המצוי: בית המשפט הוא מוסד מהולל, צודק וחכם, כל עוד הוא נוהג בדרכנו אנו. בקיצור, אנחנו זה בית המשפט, בית המשפט זה אנחנו, ואם זה לא כך, אז אין בו שום ערך. צר לי לבשר לך שאתם לא בית המשפט, ובית המשפט (למזלנו) עדיין לא אתם, וחבל נורא שעדיין לא הבנתם שיש דבר שנקרא "פתיחות המחשבה", והיא זו שנותנת לבית המשפט להגן על ילדים (אגרופים, סתירות ובעיטות הן אמצעי חינוך כ"כ מעולה, עד שמורים יפוטרו מעבודתם אם ינהגו כך כלפי תלמידיהם) והומואים (מה לעשות, גם אלה בני אדם, ע"ע ויכוחנו הקודם). הדבר השני שרציתי להבהיר, הוא מושג בית המשפט. בוא נתנתק לרגע מהמציאות שלנו, ונשאל שאלה פשוטה - לשם מה צריך חופש, וזכויות? שאלה מוצדקת. ניקח דוגמא מטופשת למדי, אבל די ממצה. נניח שמבקר מכוכב אחר יגיע לעולמנו, וינסה להבין מהו בן אדם. אז היהודים יגידו ככה, והמוסלמים יגידו ככה. הוא יוכל לעשות השוואה מספרית כדי לברר מי צודק (ובה אנו נצא מופסדים, אגב) אבל הוא לא יכול לעשות זאת כי מדובר על דעה. ככה הוא ימשיך - נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, וכך הלאה. לאחר שיבטל את הדעות הסובייקטיביות, הוא יגלה שכל אחד רוצה את הזכות לחיות (ולמות) בכבוד, ולחיות את חייו בדרך הטובה ביותר. לשם כך צריך חופש - צריך מקסימום כלים כדי להשיג מקסימום תוצאות. הזכויות באות להגן על אלו שהדעות הסובייקטיביות פוגעות בהם כיוון שאין לאדם זכות לבקש משהו מסויים לעצמו ולגזול אותו מהאחר. כדי להשיג את החופש והזכויות, הוקמה המדינה. תפקיד המדינה הוא להגן על כל תושביה (להבדיל מתפיסה פאשיסטית, בה האדם מגן על המדינה ומת למענה, או למען שליטיה), ובמקביל להעניק להם מקסימום כלים: מערכת חינוך, מערכת תמיכה כלכלית וכו'. השאלה היא, איך ידאגו שהשלטון לא יעשה איפה ואיפה, או חמור מכך - יושחת ע"י השררה? פשוט מאד - הוא יהיה כפוף לעם. אבל לאיזה חלק מהעם? למען ההגינות, הרוב. פה מתחילות ונגמרות זכויות הרוב. הרוב לא מעל החוק, אין לו זכות לעבור עליו או לנצל את הכוח שבידיו כדי לפגוע במיעוט, שכן גם המיעוט הוא תושב המדינה ומכאן זכאי לחופש וזכויות. הרוב זכאי להוציא את מדיניותו לפועל (הרשות המבצעת), בעוד המיעוט זכאי לאפשרות להפוך לרוב (בחירות חדשות). כדי להגן על המיעוט מפני עריצות הרוב, סמכויות החקיקה נתונות בידי הרשות המחוקקת, בה ישנם נציגים שונים של כל העם. והרשות השופטת? פשוט מאד. הרשות השופטת אינה נציגת העם, כיוון שלא כמו הרשות המבצעת והרשות המחוקקת שפועלות בשם העם, בית המשפט פועל בשם הצדק. הוא לוקח בחשבון שגם הרוב טועה, ומתוקף היותו חומת המגן של הדמוקרטיה, מותר לו לבטל חוק שפוגם בה. מקווה שהפנמת את תפקידה של הרשות השופטת, ושהבנת סוף סוף למה יש לשופטים רשות לעשות מה שהם עושים, ולמה הם אינם נבחרי הציבור. הדבר השלישי שרציתי לאמר, הוא ההתחסדות החרדית והדתית בכלל. אתה טוען שאלו דעות קדומות, אבל דעות קדומות לאו דוקא מבוססות על משהו. השוביניזם, ההומופוביה, הגזענות, השינאה ל"סוטים המחשבתיים" וכן הלאה, הם חלק מתפיסת עולמכם. מה לעשות. לא סטריוטיפ ולא כלום. כשתפתיעו אותנו ותגידו: "טעינו, אנחנו מכירים בשוני של האנשים כלגיטימי", אז הדבר יהיה דעה קדומה. אבל עד אז, כולכם בזים לדמוקרטיה כיוון שאינה פועלת על פי רצונכם, מעניקה זכויות לציבורים המאוסים, נחותים או שנואים עליכם, ובעיקר - כי אתם לא בראשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מעולם לא הללתי את בית המשפט העליון להפך, כתבתי עליו את מה שכתבתי במאמר הזה. כנראה שלא הבנת את תגובתי ולכן הכנסת לעניין את דרעי שהוא לא ממין העניין. 2. מה שאתה כותב זה בדיוק מה שאני טוען. אתה מייחס לבית המשפט את ה"צדק" ולכן מוכן לקבל את חוקיו ללא הסתייגויות. אני מערער על הקביעה הזו. תפיסתך את משמעות וחשיבות המדינה היא לוקה בחסר שכן אתה מתעלם מהחשיבות והמשמעות של מדינת ישראל. על פי תפיסת עולמך הפשטנית די היה בשלטון עולמי כולל של כל האנשים בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, מי אתה שתגיד לי שתפיסת עולמי פשטנית? אני חושב שתפיסת עולמי מתקדמת, אנושית וריאלית יותר משלך. דבר שני, אתה מערער נגד קבלת סמכות בג"ץ. נשמע מצחיק כשזה בא מאדם שסוגד לדבר שקיומו עדיין לא הוכח. אני לא רואה חשיבות ומשמעות למדינת ישראל, כמו שאני לא רואה דבר כזה בסין, צרפת ומיקרונזיה. למדינה אין חשיבות, פרט לשירות הפרט. ובקשר להצעתך - עולם קוסמופוליטי הוא בהחלט רעיון שקיים בעולם הזה, ועדיין לא נמצא האדם שיוכיח לי מה רע בו. ובקשר להערתך על כך שהדתי מקבל את עול מלכות שמיים, והחילוני נאלץ להסתפק בבג"ץ העצוב... טוב, שכנעת אותי. אני אפנה לחפש לי את עול מלכות שמיים. אבל לפני זה, הייתי רוצה שתעזור לי - לאיזה עול מלכות שמיים? הרי אם אלך לעול מלכות השמיים של הנוצרים או המוסלמים אהיה חוטא, ואני מניח שגם אם אלך לרפורמים המשוקצים או הקונסרבטיבים. כמו כן עלי לדעת מהי הצורה לעבוד את אלוהים, שכן אם הנך תומך ש"ס הרי אסור ללכת לאשכנזים, ואם אתה אשכנזי אז אולי דווקא לספרדים לא כדאי לי ללכת? ובכלל, איך אדע שעול השמיים שנפלתי עליו הוא לא איזו ישיבה פיקטיבית, או מקום בו אונסים ילדים או סוחרים בסמים? או אולי אגיע למקומות מהם יצאו טובים ורבים כמו ברוך גולדשטיין ויגאל אמרי? ואולי לגוש אמונים, או נטורי קרקע? בקיצור, אם נשווה בין החילוני לדתי, הרי שהחילוני בחר לו בדרך של צדק וזכויות המיעוט והרוב, בעוד שהדתי הוא זה שבוחר בדרך העצובה, בקבלת שנאה כתורה משמיים, ושלא נקייה מכל הפשעים שתולים בחילונים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |