 |
כי לכל אדם יש פחד מהשלב שבו אי אפשר לחזור.אני אישית גם אם הייתי מאמין בזכות להתאבד (ואני לא ) הייתי מציל כל מתאבד בשעת האקט מהסיבה הפשוטה "ומה אם..." . על פי היהדות מי שהתאבד במוות לא מידי (תליה של חנק בניגוד לתליה ששוברת את המפרקת) לא נחשב מתאבד ונקבר בתוך בית הקברות כיוון שההנחה היא שאדם כזה חוזר בו בזמן ההתאבדות. אני לא יודע עד כמה זה כוללני אבל שמעתי על מקרה שבבו אדם התאבד בתליה וסביב כל צאוורו היו סימנים של נסיון להתיר את החבל.
הרצון של האדם למנוע את האחר מצעד שאין בו חזרה הוא קבוע. החל מאנשים שמתענים בלימודי 5 יח"ל כדי "לשמור את האופציות" (למרות שיש דרך חזרה אבל בעיני רוב הנוער ההסתכלות קצרת מועד) דרך אדם שמעונין לעזוב את מהשירות המקוצר של "ההסדר" אבל דוחה את החתימה לרגע האחרון של השנה וחצי כי" מה אם..." ועד למתאבדים שלא מתאבדים.
אני לא יודע אם זה מדעי אבל מקובל להניח שאנשים פוחדים מהחושך משתי סיבות . חוסר אונים (הם לא בשחיטה ) והלא נודע. דומני שהשלכת הדברים על התאבדות לא תהא שגויה.
היום חשבתי על אחד האנשים שאני מכיר והגעתי למסקנה שבעתיד יהו לו שתי אופציות מולו- עזיבת הארץ או התאבדות. לא בגלל מה שהא עשה אבל בגלל סוג האיש שהוא. מיותר לציין שהמחשבה צימררה אותי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש