בתשובה לניר יניב, 28/01/00 12:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא נשמע לך הגיוני? איזו זכות יש למי שרוצה להתאבד להטיל על המצפון שלי את העול של לראות אדם מת, כאשר אני יכול לסייע לו? אני מאמין בזכותו של כל אחד לקחת את חייו. אני גם מאמין בזכות שלי להציל כל אדם אשר אני רואה אשר נמצא בסכנת מוות, מתוך סיבות אגואיסטיות לחלוטין. זה שהחיים שלו בזבל לא אומר שגם החיים שלי צריכים ללכת לזבל (וזה מה שיקרה לי, מהיכרות אינטימית את עצמי, אם אראה אדם גוסס ולא אנסה לסייע לו). אם הוא רוצה להתאבד, שיעשה את זה במקום שלא אוכל לעשות דבר. יש הרבה מקומות כאלו, זו לא דרישה מוגזמת. מקובל? או לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האם אתה יכול לפרט: אם זכותו של כל אחד להתאבד, למה שתרגיש רע אם לא הצלת אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט מאוד: אני, כמי שלא מכיר את אותו האדם כפי שהוא מכיר את עצמו, לעולם לא אוכל להיות משוכנע שאכן, מבחינה אובייקטיבית, לא היה טוב יותר לו עצמו לו נותר בחיים. תמיד ישנה האפשרות (גם אם הקלושה) שלמעשה הוא היה מעדיף שאציל אותו (אולי רצה רק למשוך תשומת לב?) ולעולם לא אוכל לדעת זאת... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |