 |
א. רק טענתי שאי-ציות אזרחי לא יכול להיות באותו המשפט עם המושגים ''זכות'' או ''לגיטימציה'', מכיוון שהוא מנוגד להם מעצם טבעו.
ב.יש שם ''או'' בין החוקית לנורמטיבית. אדם שעובר מעבר חצייה באור אדום פועל על פי הנורמה, למרות שהוא עובר על החוק. לא לחינם אנשים זועמים אם איזה שוטר מחליט לתת להם דו''ח על פעולה שכזו. הפעולה היא לגיטימית מבחינה נורמטיבית, גם אם לא מבחינה חוקית. דברים דומים קיימים גם בצבא. כמובן שיש נורמות שיש לעקור אותן מן השורש - זה קורה כשיש קונפליקט בין נורמה מקומית (למשל, זובור שמקובל ביחידה כלשהי) לבין נורמה ברמה של כל החברה (שלילת האלימות הקיימת בזובורים).
ג-ד. אוקיי.
ה. אבינרי כתב מאמר (שצוטט בגרסא הראשונית של המאמר שלעיל) שבו הוא מסביר מדוע, על פי קאנט, אסור לסרב. החלטתי שמוטב לא להכנס לזה במסגרת מאמר באייל.
ו. מלכתחילה הגבלתי את הדיון בסוגיה למדינות דמוקרטיות. כשלפרט אין השפעה על התנהלות המדינה, אין לו שום מחוייבות לקיום חוקיה בין כה וכה. להפך, אפילו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש