בתשובה לעוזי ו., 22/04/04 22:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני באמת לא יודע על מה אתה מבסס את הטענה ש"השיטה עובדת לא רע". לעת עתה הקישון מזוהם, ים המלח מיובש והסיכוי שלך להשיג זמן אוויר ברדיו (הלא פיראטי) הוא קטן למדי1. אני מתקשה לחשוב על תחום שנמצא בפיקוח או ניהול הממשלה שמתפקד בצורה נאותה. זה אמנם נכון שלא לכולנו אותה כמות של כסף אבל בהפקירך חלוקת משאב זה או אחר בידי השלטון אתה רק מחליף את הכסף בדבר אחר - קרבה לשלטון - וזאת, מעצם הגדרתה, מחולקת במנות קטנות בהרבה מהכסף. 1 ואפשר לחשוב שעמידה במכרזים שהמדינה מוציאה איננה דורשת משאבים כלכליים... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם המצב הנוכחי איננו אופטימלי, צריך לשפר אותו. זו לא סיבה להחריב מנגנונים שלקח מאות שנים לשכלל, ולקפוץ על איזו שיטה קפריזית של הכל או כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי דבר על להחריב? אלו מנגנונים קיימים מאות שנים? חוק חינוך חובה, למשל, קיים 53 שנים. נזקו האדיר גלוי לעין כל. השליטה של המדינה מאפשרת לעשות מהפכות רדיקליות ומסוכנות שמזיקות ושואבות הררי משאבים שאינם מועילים. לעומת זאת היהודים למדו בבתי ספר תחרותיים למשך לפחות 1000 שנה מתועדות היטב. הם היו למושא קנאה לכל רואיהם ותפסו עמדות מפתח בכל ארצות פזוריהם. אמור את האמת - מי כאן שינה מנגנון משוכלל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שבמדינת ישראל (מזל טוב ליום הולדתה) אין מנגנונים שגילם עולה על 56 שנה. אבל בתי הספר העבריים הראשונים שהוקמו בארץ (לפני קום המדינה, כמובן), היו דומים במתכונתם לבתי ספר אחרים במערב; ואלו התפתחו למתכונת הנוכחית במשך מאות שנים. אתה חוזר לאותו מקום: מהי האלטרנטיבה שלך לחוק חינוך חובה (שאני מפרש כמימון המדינה לבתי הספר)? אם תציע משהו שאינו מבוסס על מימון כזה, אפשר יהיה לשפוט איזו שיטה טובה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתי הספר העבריים של היישוב היו חלק ממערך תחרותי. בתי הספר שהוקמו אז היו מכל מיני סוגים כיאה לשוק תחרותי. המסורת של חינוך רחב היקף אצל הגויים הינו בן מקסימום 200 שנה. בזמן זה הם התנדנדו בין כל מיני מודלים אך בעיקר התייחסו לילד כאל חומר גלם של בית חרושת. על כן את המסורת ה"עתיקה" שלהם יש לקחת בערבון מוגבל מאוד. בזמן האחרון יותר ויותר מדינות הולכות לכיוון הפרטה. לגבי אלטרנטיבה: שיטת השוברים הנקראת בלעז VOUCHERS . כתבתי על זה כבר ב תגובה 213740 ואתה אפילו הגבת עליו. הבעייה שלי אינה המימון של המדינה אלא הניהול של המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יממן את השוברים - ומאיפה? אם אנחנו מסכימים שהמדינה יכולה וצריכה לגבות מסים לצרכי הציבור, נשאר רק לברר את הפרטים (איך להשתמש בכספים האלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תומך בשוברים לצורך מימון חינוך מינימלי של התלמידים. אם בעל התניא הציע את זה - זה כשר בעיני. הרמיזה שהסכמתי למימון שוברים לחינוך מינימלי מחייבת הסכמה לשוד המתבצע על ידי המדינה רחוקה מאוד מן האמת. אך אם אתה מעדיף שיטה בה הקהילה בכל מקום תתן שוברים רק לעניים גם זה מקובל עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להבין - השוברים ימומנו מחום השמש, או מכספי ציבור? ואם מדובר באפשרות השניה, מאיפה יבוא הכסף אם לא מהגזל-המאורגן הקרוי מס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מס הוא גזל כשהוא נלקח לדברים שאסור לממנם על ידי המדינה. כשהלקיחה היא על פי דין היא אינה גזל. כבר הבהרתי שהלקיחה על פי דין יכולה להיות משתי סיבות לצורך צרכים של האדם שחייב להנות מהם ולצורך תמיכה מינימלית בעניים וזה כולל גם חינוך. ההרחבה לשיטת שוברים ממיסים הנגבים על ידי המדינה היא אכן הרחבה עד קצה הגבול אולם כבר הורה זקן (בעל התניא). אני מציע שנעבור לשוברים ואז נראה מה הלאה אם זה יעבוד יהיה ניתן לצמצמם עם הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמור במפורש: אתה מעוניין במדינת הלכה, ובנוסף החלטת לקרוא בשמות גנאי לכל מנגנון שאינו כזה. (החלק השני מפריע לי יותר מהראשון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעוניין במדינה הפועלת לפי התורה. אולם כאן בדיון זה אני מדבר על המקטע שקוראים לו מדיניות המיסים ואני מסביר מה הוא. מה זה משנה לך מאיפה באו לי הרעיונות האלו, דון בהם לגופם. יש להדגיש שסבסוד חינוך יסודי הוא דבר הניתן לכל ילד באשר הוא. לא מדובר על נתינה לחלק מהאנשים על חשבון אחרים כמו לימודים אוניברסיטאיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת מה זה משנה מאיפה באו לך הרעיונות האלו? אתה קובע דין לפי המקור של הרעיון! הרי לשיטתך, אין אפשרות לשכנע אותך שמשהו שכתוב במקורות היהודיים אינו צודק, או שמשהו שלא כתוב בהם, הוא כן צודק. הלא כן? אז מקור הרעיונות שלך הוא הדבר היחיד שחשוב, כי הוא ההצדקה היחידה שיש לך למה דבר אחד הוא מותר ודבר אחר לא. אי אפשר לדון איתך בצורה לוגית-תועלתנית על האם כדאי לממן את זה או את זה. אפשר רק לדון על "האם זה כתוב במקורות או לא". כלומר, מי שלא דן בעקרונות לגופם הוא אתה עצמך, ולא עוזי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא הוגן: יעקב מביא נימוקים שאינם הלכתיים לדעותיו על מיסוי וכלכלה (נימוקים כלכליים, חברתיים, פילוסופיים וכו'). בנוסף לנימוקים אלו, הוא גם טוען "זו ההלכה", אבל לא מנסה לשכנע אותך מתוקף זה. נכון שכנראה לא תצליח להניא אותו מדעותיו על מיסוי וכלכלה בתוקף נימוקים כלכליים-חברתיים-פילוסופיים-וכו', אם הוא חושב שדעות אלו נובעות מן ההלכה; אבל אם תצליח לשכנע אותו שנימוקיו הכחפ"ו שגויים, הוא ייאלץ להסכים שהבסיס *היחיד* להם הוא הלכתי, ואז כן הגעתם למשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעקב נוהג בחוסר עקביות: הוא אומר שאסור לגבות מיסים עבור שום דבר, אבל מדי פעם זורק איזה משהו שדווקא מותר לגבות מיסים עבורו. כשמבקשים הסבר למה גביית מיסים עבור דבר אחד היא "גזל" ובעבור אחר לא, הוא אומר "כי רבי ככה אמר", וזה ההסבר היחיד. עם זה אי אפשר להתווכח, ואני גם לא מוצא טעם להתווכח איתו. עוזי, פה למטה, מנהל איתו את הויכוח ההלכתי, ולי, כבור, אין מקום בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. אולי בלבלתי אותך קצת (ועל כך אני מתנצל), אבל לא שיניתי את דברי במידה ניכרת. אני מעולם לא טענתי שאסור לגבות מיסים (איני אנרכיסט - במובן החיובי) אלא שיש להגביל את הזכות לגבות מיסים לדברים המוגדרים בחוקה. דברים אלו כוללים לדעתי: א) דברים שהאדם נהנה מהם בזיקה ישירה ב) לצורך עזרה מינימלית לעניים כשאין ברירה אחרת או במקרי קיצון אחרים. כאן אני מקבל את השיטה הקצת מרחיבה של בעל התניא לגבי שוברים בחינוך. אני חושב שתוכל לראות בבירור את ההבדל בין מימון חינוך מינימלי לכל לבין מימון דמי אבטלה או לימודים אוניברסיטאיים או ישיבתיים לקבוצות מסויימות. זו דעתי. לגבי הפרטים אני בהחלט מוכן להתגמש. כלומר, אם תבוא ותציג דבר שעד עכשיו לא חשבתי שהיא הנאה ישירה לכולם או שהיא נצרכת מאוד כעזרה לעניים אהיה מוכן מבחינתי לקבל את מימונו. השאלה מבחינתי היא האם הצד השמאלי בדיון מוכן לקבל שיש דברים שלא צריכים להיות ממומנים על ידי מיסים, גם אם הרוב (או איזשהו תוצאה מקרית של הבחירות) כך רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שתמצא הסכמה גורפת אצל השמאל להפסקת מימון הישיבות. הרי לך נקודת התחלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה, כפי שאתה ודאי מסכים, אינו הגון אם ממשיכים לסבסד תאטראות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב, הצעתי לך מכנה משותף אחד בתור נקודת התחלה. אח"כ אפשר להמשיך (רמז: אם התיאטראות היו מקבלים כל מאן-דהוא כשחקן/במאי/תפאורן והיינו מסבסדים עשרות אלפי אברכים שאמנותם אומנותם היה לך יותר קל לשכנע אותי בדמיון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז ההצגה גורודיש (שהיתה טובה מאוד), ניסיתי ללכת לתאטרון כמה פעמים. מה אני אומר לך? אני מעריך יותר את הישיבה. אז אבקש מהמתנגדים למימון ישיבות להתנגד למימון ישיבות שאין בהם בחינות. לזה אני מוכן להצטרף, בתנאי שמותר לי להתנגד גם למימון שאר הישיבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על מערכת בריאות שממומנת בעזרת מיסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הכוונה היא לעבוד בשיטת השוברים וכל אחד יקנה איזה ביטוח שהוא רוצה, בלי השלמה נוספת או עם השלמה נוספת של כסף, אני בעד. הקריטריונים לחלוקה מאוד ברורים, הצורך בבריאות מינימלית היא מחוייבת פחות או יותר כמו חינוך מינימלי. לצורך כך אין צורך בניהול מערכת הבריאות על ידי המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק תעבוד "שיטת השוברים" שלך? מה תעשה אם יבוא לבית חולים ילד חולה שהוריו לא קנו לו ביטוח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם יבוא לבית החולים ילד פלשתינאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי יעצרו אותו במחסום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באים, אבל כדי לא לסטות מהדיון - תייר. ולמען חדד את השאלה תייר יהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
17.5 (בקושי ח"י). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתוחים מצילי חיים בחו''ל ותרופות חדשות שאינן בסל התרופות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאיפה זה ימומן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליהודי טוב אין צורך בניתוחים ותרופות, צריך רק לדעת לקרוא נכון בתורה - שם כתוב הכל התורה זה ספר "הוראות הפעלה" של היצרן כל מי ששומר נכון את המצוות (ובעיקר את השבת) לא ידע מחלה ולא יזדקק לתרופות ולניתוחים זוהי הבריאות המינימלית וגם המקסימלית בן ישראל יקר, חזור לאלוהיך ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהבנת שזה אירוני. בריאות מינימלית אני משאיר להחלטה שלך מה זה. אני לא אריב איתך על פרטים קטנים. אולם אסור שזה יכסה הכל במטרה להגיע לשוויונות. זה יביא רק לפרוטקציה, מחירים מופקעים ואומללות למי שהמחלה שלו במקרה אינה מכוסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו חינוך מינימלי? אני חושב שחינוך מינימלי הוא תואר ראשון. כלומר, כולם זכאים למימון של 15 שנות לימוד (כולל תלמידי ישיבות, לצורך הדיון). אני חושב שזו הנאה צרופה לכולם - גם מי שבוחר שלא ללמוד, משום שזה מקדם את הכלכלה הישראלית בכללה, ויוצר בישראל גוף רחב של אנשים משכילים שמהווים את עמוד השדרה של הדמוקרטיה. עכשיו, אני לא רוצה לקלקל לך, אבל בדיון הנוכחי אין צד שמאלי. יש צד קצת ימני, ויש צד ימני קיצוני (אתה, אורי והד"ר)1. סוציאליסטים עדיין לא הגיעו לדיון הזה. עושה רושם שאתה לא מודע לזה, אבל אני, למשל, דווקא ימני בדעותי הכלכליות. אני פשוט גם קצת פרגמטי, בנוסף לזה. 1 ימני קיצוני כהגדרה מרחבית, לא ככינוי גנאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אני גאה להיות קיצוני. כאשר 100% מהציבור ינצל את הלימודים לתואר ראשון בצורה משמעותית יהיה ניתן לדון בהצעתך. אולם כל עוד 5% (יותר נכון 50%) מהציבור לא יהנה מהמימון, יש טעם לפגם בכךשאתה מסבסד חלק מסוים של הציבור. בנוסף, בעוד שדאגה לחינוך מינימלי לכל הינה הכרח על פי תורה ועל פי כל הבנה אנושית בסיסית, הרי שדאגה לתואר ראשון בהסטוריה נתונה במחלוקת. למען הבן מהו מינימלי, אציין שבמקור בעל התניא כותב שהציבור צריך לממן 8 שנות לימוד של 25 ילדים בכיתה כדי ללמוד את כל התנ"ך. מי שרוצה ללמד את ילדו משנה וגמרא צריך להוסיף כסף. זה בהחלט מינימום שבמינימום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה יכול לנחש בעצמך עד כמה מעניין אותי מה תנא בעל התניא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז החלף את ''בעל התניא'' ב''ג'פרסון''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו כנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפיסיקה כל דור עומד על כתפי הדור הקודם בפסיכולוגיה כל דור עומד על אצבעות הרגליים של הדור הקודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו מנגנונים בדיוק לקח מאות שנים לשכלל? כל שיטת "מדינת הרווחה" קיימת לכל היותר כ-45 עד 50 שנה ומס הכנסה בכלל נהוג בערך כמאה שנה. או שמא התכוונת דווקא לעריצות השלטון? כפי שהאדון הדוקטור הסביר, לא מדובר בכשל תפקודי אלא במנגנון שעקרונות הפעולה שלו פגומים (במקום כסף, קרבה לשלטון) כך שלא ניתן למעשה לשפרו במידה משמעותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של מדינת רווחה לא נולד יש מאין (יעקב ישמח להפנות אותך לסימנים רמ"ז-רנ"א בשו"ע יו"ד, בן חמש-מאות שנה, המפרטים את החוקה של קהילת רווחה). פעם היתה בעיה טכנית בגביית מס הכנסה; אבל טרולים עמדו על הגשרים משחר האנושות, וגם הברונים הפאודלים לא נמנעו מגביית מס מטעמי מוסר. זו המערכת שהשתכללה עם הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה וחלילה לתלות את טומאת מדינת הרווחה בתורתינו הקדושה. אוזניים תצילינה. לא היתה כזאת בישראל! היהודים מאז ומעולם נתנו צדקה מעבר ליכולתם מרצונם החופשי לצדקה. הקהילה, עבור חברי הקהילה הנזקקים גבתה גם מס לצדקה. חלילה להשוות זאת למדינת הרווחה ש: א) משלמת לאנשים כדי שלא יעבדו וישארו לעולם עניים ותלויים בחברה. ב) נותנת כסף לאנשים שאינם עניים ג) מדיחה אנשים לשקר ולרמות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי סעיף ב', כדאי לציין שעני מוגדר בהלכה כזה שאין לו כדי מזון שלוש סעודות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. "יש אומרים שלא נאמרו השיעורים הללו [מזון שתי סעודות וכדומה] אלא בימיהם, אבל בזמן הזה יכול ליטול עד שיהיה לו קרן כדי שיתפרנס הוא ובני ביתו מהריוח. ודברים של טעם הם." (יו"ד, סימן רנ"ג, סעיף ב'). (בפעם הבאה, אם אפשר - תהיה יותר ספציפי...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של מדינת רווחה דווקא כן נולד יש מאין והוא בהחלט חדש. לגבי מס ההכנסה, הוא הופיע לראשונה במאה ה-19 ונחשב גישה חדשה, גם בגרסתו הלא פרוגרסיבית המקורית, משום שעד אז היו כל המיסים שהוטלו מקושרים לשירותים קונקרטיים (בלי להתייחס כרגע לשאלה אם הם הוענקו או לא). הברונים הפיאודליים, בפרט, לא גבו שום מס משום שלהלכה ולמעשה הייתה האדמה שייכת להם והמוצרים שהם נטלו היו חלקם בבעלות (ושוב, אין זה מעלה או מוריד אם היה זה צודק או לא – אלא רק מראה שהמערכת שעליה אתה מדבר לא התקיימה אז). ואחרי כל זה, אני עדיין לא מבין – את המערכת המעוותת והמעוולת הזו אתה מבקש לשמר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. קודם האדם היה אחראי לעצמו, אחר-כך המשפחה, והשבט, והקהילה - והמדינה. לא יש מאין. 2. יש שתי כיוונים אפשריים לתקוף את המערכת הנוכחית (תמיד תוך הצעת אלטרנטיבה!): אפשר לטעון שהאלטרנטיבה (שוק חופשי ללא בקרה) יעילה יותר, ואפשר לטעון שהאלטרנטיבה צודקת יותר. לגבי מה-צודק, מכיוון שהאלטרנטיבה מנערת חוצנה כצעד ראשון מכל חסר יכולת במדינה, אני מאמץ את המערכת הנוכחית בשתי ידיים, כולל כל שמות התואר שאתה עשוי להדביק לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה אלטרנטיבות. אני מציג אחד מהם. אתה לא מוכן כנראה אפילו לשמוע במה מדובר. אחת הטענות הנטענת לעיתים ע"י חילונים דעתניים היא שלדתיים קל כי הכל סגור להם מראש ושהחילונים מעדיפים לחפש להם דרך. בינתיים בויכוח זה (לאו דווקא איתך - אבל עם מגוון הדנים) אני פוגש אנשים הדבקים באדיקות במסורת של שיטה מושחתת שקיימת כמה עשרות שנים (מקסימום 150 שנה) וזאת בלי שהם מוכנים לשמוע ולהתייחס ברצינות אל הבעיות בשיטה ואל האלטרנטיבות. אם אנשים מחליטים לבעוט בכל היקר והקדוש לעם הזה במשך 3500 שנה, בטענה שהם כבר יבחרו להם את דרכם לבד, הייתי מצפה שלפחות בנושא חשוב כשיטת המיסוי וחלוקת הכספים במדינה יתעניינו באפשרויות ובמה קורה ולפי זה יחליטו. במקום זה, אני רואה שרבים בחרו לטמון ראשם בחול וללכת כסומים אחרי איזה מנהיג אקראי שבחרו. "אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משרד הבריאות קובע1: ההתנשאות עלולה להזיק לבריאות. אל תניח באופן אוטומטי שאנשים מפסיקים להקשיב לך משום שהם מפסיקים לחשוב/להרהר/להטיל ספק/לחפש אלטרנטיבות/לרצות לשפר את המצב הקיים/להצליח להתמודד עם טיעוני מחץ בלתי נלאים. ישנם הסברים אלטרנטיביים (למשל - הטיעונים שלך בנושא זה הפסיקו להיות מעניינים, להתנהל ברוח דיונית נעימה, לחדש משהו ו/או לספק חומר מעורר מחשבה2). ________ 1 אבל מה הוא מבין. סתם עוד רגולטור מושחת, מסואב וגזלני. 2 לא שזה נורא - זה קורה למוצלחים שבאיילים לאיילים שבמוצלחים3. הביקורת היא לא על זה שזה קורה לו, אלא על זה שמניח הנחות מתנשאות, אחרי שזה קורה לו. 3 ובטח שלפחות מוצלחים (ידע ממקור ראשון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תבדוק היטב את מהלך הוויכות תמצא שההתנשאות אינה באה רק מצד אחד. ייתכן שפה ושם אמרתי דברים שרצוי היה לאומרם בצורה יותר נעימה, אולם גם הצד השני לא טמן ידו בצלחת. לעצם העניין, במספר מקרים נכתבו תגובות של אנשים שאמרו משהו כמו: "הנושא לא מספיק מעניין אותי כדי שאבדוק את הדברים לעומק". עם זאת הם יוצאים בשצף קצף נגד טענותי וטענות השותפים האחרים לקו הדוגל בחירות וחופש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שהנושא לא מעניין אותו מספיק ואיפוא אמרו את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חפש | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנשאות רבים (כביכול) חצי נחמה? אני לא חושב. כל שרציתי להגיד הוא שתגובה 214274 מניחה הנחות מיותרות ויש בה יותר מדי מן הנחתום שמעיד על עיסתו (אתה לא חייב להסכים). עכ"ה אתה לא אופטיקאי. אין לך את הכישורים לנתח את יכולת הראיה של מי שלא מסכים איתך. ______________ 1 אגב - זה נשמע ממש כואב לטמון את הראש בחול ולהמשיך ללכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ההדרגתיות שאתה רואה כאן פיקטיבית למדי כיוון שהרעיונות הרווחתניים אינם סוג של הרחבה לרמת המדינה של רעיונות שהיו קיימים ברמות הארגון הקודמות אלא, כפי שאמרתי, רעיון חדש המיוסד על אדני אידאולוגיה חדשה לחלוטין שהופיעה במאה התשע עשרה בלבד. מדינת הרווחה, ביסודה, היא סוג של מימוש מרוכך של המהפיכה של הפרולטריון בסגנונה הקומוניסטי. אם לפנות לפרק "פרוליטארים וקומוניסטים" במאניפסט הקומוניסטי של מרקס ואנגלס, אפשר לראות כי מעשרת הסעיפים שהם מציעים למימוש "עריצות" (כך במקור) הפרולטריון העמל רובם ממומשים במידה רבה במדינת הרווחה (לדוגמה, מס פרוגרסיבי גבוה, בנק מרכזי השולט באשראי, ריכוז עסקי התעבורה ואמצעי ייצור חיוניים בידי המדינה, חינוך ציבורי חינם, וכדומה). רעיונות אלו לא התקיימו קודם לכן ונוצרו אז, במקביל ומעט מאוחר יותר לרעיונות הליברליזם הקלאסי. טענתך היא אנכרוניזם נפוץ, אך עדיין אנכרוניזם. אגב, כמעט בכל המקומות אין הדרגה של סדרי גודל אלא מעבר ישיר ממבנה חמולתי (או, אם תרצה, clan) למדינת לאום. 2. ניתן לתקוף את המערכת הקיימת (מדינת הרווחה) משני כיוונים ואני תוקף אותה משניהם: מדינת הרווחה, לטעמי, היא גם בלתי מוסרית וגם בלתי יעילה. עובדת יעילותה הפגומה אינה נתונה במחלוקת, סבורני. אשר למוסריותה: הנחות היסוד שלה מנוגדות לטבע האנושי וממיטות סבל גדול על החיים תחתיה: א. העובדה שהיא אינה עובדת ממיטה סבל מיותר על אזרחי המדינה, הנאלצים לשאת נסיונות חוזרים ונשנים לנסוע בכביש מהיר עם מכונית בעלת גלגלים מרובעים. ב. הרעיון הפטרוני שביסודה – שכביכול ישנם מומחים שיודעים "מה טוב בשבילך" – הוא פגיעה בכבוד האדם ובחירותו, בפרט כאשר היומרה מתנפצת אל סלעי המציאות פעם אחר פעם. ג. מימוש השיטה הרווחתנית פוגע יותר מכל ובהתמדה דווקא בחלשים וחסרי היכולת ו"נועלת" אותם לתוך עוני שאין ממנו מוצא משום שהיא שוללת מוביליות חברתית. הנסיון ל"מצע" את הכנסות כל האזרחים כושל ומוביל למצב בו ישנה כיתה קטנה של עשירים היודעים איך להסתדר עם המערכת והמון גדול של עניים הלכוד בעוניו ואינו יכול לצאת ממנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |