בתשובה למיץ פטל, 10/04/01 0:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ישנם מספר חוקים המתייחסים לידועים בציבור. ישנם חוקים המציינים את המושג מפורשות, כגון חוק הגנת הדייר, המגדיר בן זוג ככולל ידוב"צ, וכן חוקים המתארים מצב זה ללא ציון מפורש, כגון חוק הירושה (ס' 55, העוסק באיש ואישה החיים חיי בית במשק משותף אך אינם נשואים. שים לב - מדובר ב"איש ואישה"; לעניין בני אותו מין זכור לנו הדייל החביב דנילוביץ, וכרטיסי הטיסה שהשיג לבן זוגו). מרבית החוקים מעניקים זכויות סוציאליות, אבל ישנם חוקים נוספים המתייחסים לידוב"צ, כגון חוק השמות (הקובע כי ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו; נקודה נוספת עוסקת בסמכותו של השר לפסול שם, בחריג לגבי שם שנבחר עקב קשר בין ידועים בציבור). בחוק הירושה מתייחסים לשני תנאים מצטברים לצורך מעמד של ידוב"צ - חיים משותפים כבעל ואישה (לא מדובר בקשר מיני בלבד, אלא בקשירת גורל, חיי זוגיות), ובניהול משק בית משותף (שוב, לא רק כשותפות כלכלית). מעמד הידוב"צ אינו תלוי במשך זמן מסוים, או באופן בו החלו יחסי הזוג. סעיף 55 לחוק הירושה קובע: "איש ואשה החיים חיי-משפחה במשק-בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר..."; כלומר, המחוקק הביע דעתו שידוע בציבור של אדם יכול להיות ידוע בציבור אף יכול להיות נשוי לאחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וואו! תודה על כל המידע! אם כן, גם מעמד הידועים בציבור אינו חף מכפיית מוסכמות חברתיות: הוא מחייב מונוגמיה, והוא מחייב נציג אחד מכל מגדר. ועדיין - הוא אינו מצריך "רישום". אני מניח שאת טענת ה"ידועים בציבור" יש להוכיח ע"פ מהותה כשהדבר נדרש, וייתכן כי אף יש לעשות זאת בכל פעם מחדש (או שניתן להסתמך על פסיקה קודמת בעניינם של אותם בני זוג? זה נשמע לא סביר, היות שאם אני מבין נכון, מעמד הידועים בציבור אינו נצחי מרגע שהחל). על פניו, נראה לי שככל שבכלל יש צורך או עניין בשאלת טיב הקשר בין זוגות אנשים - ההגדרה של ידועים בציבור מתייחסת למהות, ולא לרישום המבוסס על מידע שרירותי ממקורות שונים (הגופים הדתיים של העדות השונות, מסמכים ממרשמי-נישואין במדינות אחרות), ולכן יש להשתמש בה, ולא ברישום-נישואין. ההגדרה של ידועים בציבור (האם תקיף גם זוגות חד-מיניים, האם תקיף גם קטינים, האם תקיף גם שלשות) והמשמעויות שלה (בדיני ירושה, בזכויות סוציאליות, בחוק השמות]1[ וכו') הם אלה שצריכים להידון לאחר שיבוטל רישום הנישואין ע"י המדינה (אגב - סביר שיהיו אז מרשמי-נישואין פרטיים, שגופים במגזר הפרטי הנעזרים כיום ברישום-הנישואין הממלכתי יקימו ויתחזקו). 1. בשלב זה, אני חושב שרצוי שיהיה מרשם-אוכלוסין ממלכתי, ורצוי שהוא יכלול רישום שמות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |