|
||||
|
||||
נראה לי שאתה מתעקש לא להבין. כפי שכבר אמרתי, עיקר הביקורת שלי לא נובע מכך שהחמאס ''מגייסים כספים'' בעוד ישראל מתקצבת את צה''ל במסים, או שבחמאס יש ''מטיפים אידיאולוגיים'' בעוד בארץ יש ''תקשורת מגוייסת'' (דרך אגב - אין). הביקורת שלי מופנית בראש ובראשונה כלפי תוכן האידיאולוגיה. אם תשווה את ''נהלי'' הפתיחה באש של החמאס ואת ''נהלי'' הפתיחה באש של צה''ל תגלה הבדל משמעותי ביחס לחפים מפשע, באמצעי הזהירות שננקטים ועוד. לכך יש גם השלכות מעשיות מאוד לגבי חיי בני האדם. הרי ברור לך, שבלי הגבלות אלו, עד כמה שמידת אכיפתן לוקה בחסר, כמות ההרוגים החפים מפשע מבין הפלסטינים היה גבוה הרבה יותר. אי אפשר לגזור גזירה שווה בין החלטה על קיצוצים בקצבאות, אשר מתבצעת כי שר האוצר חושב שכך הוא ייטיב עם חייהם של כלל האוכולוסיה, גם מי שנפגע בטווח הקצר (וכבר אמרתי שאני חולק על האידיאולוגיה הזו) לבין שליחת מחבל מתאבד להתפוצץ באוטובוס בירושלים, שמטרתו היא רצח של אזרחים תמימים, מתוך כוונה להשיג הגמוניה דתית-אתנית בין הירדן והים. אבל אם כבר העלית את זה, בדמוקרטיה עצמה, שאתה כה נוטה לזלזל בה, טמון כח מרסן חזק מאוד. כדי לראות מה היה קורה לפלסטינים אם בישראל לא היתה מערכת דמוקרטית (לא רק חוקית, אלא בעיקר מבחינת תרבות פוליטית של העם ושל האליטות) לא צריך דמיון עשיר במיוחד. מיעוטים לאומיים בתוך אומות חזקות יותר הם לא מצב יוצא דופן, ולא צריך להרחיק היסטורית לשואה הארמנית, או אפילו להרחיק תרבותית לטבח שביצע סדאם חוסין וממשיכים לבצע בני משפחת אסד בכורדים. מספיק להסתכל על דיכוי עמי הקווקאז בידי ברית המועצות. אותה ''דמוקרטיה ובג''צ'' שאתה פותר כלאחר יד, הם ביטוי למערכת מורכבת הרבה יותר, שמטילה מגבלות חמורות (ומוצדקות, ואף לא מספיקות לטעמי) על הדיכוי הפלסטיני. אותה מערכת חסרה מאוד בצד הפלסטיני, ולכן אין פלא שהאמצעים בהם הם משתמשים הם מרוסנים הרבה פחות, לא רק ב-''טקסט'', או ''סאב-טקסט'', או השמות שאנו מכנים את הדברים. לא מדובר ב-''צדק של אדונים'' כפי שאתה מקפיד לקרוא לו בהתנשאותך. מדובר בהבדלים של ממש בחיי היום-יום ובפרקטיקה. ואם לצטט את חומסקי אהוב נפשך - זה מה שקובע. |
|
||||
|
||||
בוודאי שאין דמיון בין ה''תוכן'' באידיאולוגיה או בשיטות הלחימה של צה''ל והחמאס. אתה מרמז כמובן על מה שחוזרים ואומרים אנשים שונים ב'אייל' בצורות שונות - החמאס הורג בכוונה וצה''ל הורג בטעות, וכחריגה מכללים הומניים בהרבה יחסית ל''נוהל פתיחה באש'' של החמאס. אין לי אלא לענות את התשובה הרגילה שלי (מן הסתם זו הפעם העשירית לפחות). מעולם לא נשמע הדבר שהאדונים עלו עם לפידים וקילשונים כנגד עבדיהם. מאז ומעולם מרדו העבדים באדונים ולא להפך. העבדים רצו לפגוע ולהרוג ולהפר את הסדר בכוונה תחילה, ואילו האדונים לא רצו דבר מלבד שקט ושלווה והמשך הסדר הקיים. מבחינתם, הם אינם מעוניינים לפגוע ולו בעבד אחד, ורק העבדים מבקשים תמיד את נפשם של האדונים. צה''ל פועל בהומניות יחסית והורג לרוב רק בטעות ועוסק (כאסטרטגיה, גם אם לא כטקטיקה) במגננה. לא במתקפה. הבעיה היחידה היא שה''מגננה'' הזו היא על זכותם של היהודים להמשיך ולהיות אדונים על שלושה וחצי מליון פלסתינים. יש לישראל את כל האינטרסים להגן על סדר שכזה, ולפלסתינים את כל הסיבות לתקוף ולמוטט אותו (כן, ''בכוונה תחילה''). |
|
||||
|
||||
מטרת החמאס מעולם לא היתה סיום הכיבוש אלא הקמת מדינה מוסלמית בכל ישראל. כל ההצגה של המצב כמצב של ''אדונים ומשרתים'' היא מוטעית - א) הדבר העיקרי שישראל רוצה מהפלסטינים זה את האדמה שלהם ולא את כוח העבודה שלהם. ב) ישראל לא תמיד היתה הצד החזק באופן מובהק, ולא ברור שהיא תמיד תמשיך להיות כזו. |
|
||||
|
||||
אני לא מומחה למחשבותיהם של החמאסניקים, ובוודאי שהבלבניסטים שבחבורה ישמחו להסביר מה ההבדל בין מטרה פוליטית (דומה למדי למה שהסברתי שאני רואה כ"כוונה" של מדיניות) לבין חלומות או הצהרות. גם נסראללה אם אני לא טועה כבר אמור להיות בדרך לירושלים. בכל אופן, גם אם אני לא ממש מעוניין במדינה מוסלמית בארץ ישראל, קשה לי לטעון בהגינות שיש בזה משהו בסיסי מעוול יותר מהשאיפה (על אודותיה למדנו בבית ספר) במשך שלושת אלפים שנה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. "אדונים ומשרתים" זו אכן פופולאריזציה של המצב. בוודאי שכאשר אני מדבר על עבדים אני לא מתכוון ל"מאמא" השחורה מהסרטים האמריקאיים. הכוונה היא כמובן ליחסי שליטה וכוח בין אומות, בתוספת מעט חרות ספרותית להשתמש במושג הרווח והידוע (ניטשה? לפניו?) "מוסר של אדונים" במקום לדבר על "פריפריה" ו"מרכז" ועוד מונחים מוזרים. את העתיד כאמור קשה לחזות, אולם אין ספק שביחסיה עם הפלסתינים ישראל היא הצד החזק במובהק, וכך היתה במשך עשרות שנים. או האם רצונך לטעון שבעצם החלש הוא אשר כדרך הטבע שולט על החזק? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |