|
אני לא מומחה למחשבותיהם של החמאסניקים, ובוודאי שהבלבניסטים שבחבורה ישמחו להסביר מה ההבדל בין מטרה פוליטית (דומה למדי למה שהסברתי שאני רואה כ"כוונה" של מדיניות) לבין חלומות או הצהרות. גם נסראללה אם אני לא טועה כבר אמור להיות בדרך לירושלים. בכל אופן, גם אם אני לא ממש מעוניין במדינה מוסלמית בארץ ישראל, קשה לי לטעון בהגינות שיש בזה משהו בסיסי מעוול יותר מהשאיפה (על אודותיה למדנו בבית ספר) במשך שלושת אלפים שנה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. "אדונים ומשרתים" זו אכן פופולאריזציה של המצב. בוודאי שכאשר אני מדבר על עבדים אני לא מתכוון ל"מאמא" השחורה מהסרטים האמריקאיים. הכוונה היא כמובן ליחסי שליטה וכוח בין אומות, בתוספת מעט חרות ספרותית להשתמש במושג הרווח והידוע (ניטשה? לפניו?) "מוסר של אדונים" במקום לדבר על "פריפריה" ו"מרכז" ועוד מונחים מוזרים. את העתיד כאמור קשה לחזות, אולם אין ספק שביחסיה עם הפלסתינים ישראל היא הצד החזק במובהק, וכך היתה במשך עשרות שנים. או האם רצונך לטעון שבעצם החלש הוא אשר כדרך הטבע שולט על החזק?
|
|