בתשובה ליהונתן אורן, 16/04/04 21:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כיום נהיגה היא פריבלגיה. חשוב על זה: אתה לא יכול לעלות על הכביש אלא אם כן הוכחת יכולת, כולל השקעה משמעותית של זמן וכסף. וגם אז אתה כפוף לחוקים נוקשים ודקדקניים בקשר לאיך בדיוק לנהוג, ובמה בדיוק, כולל מצב תחזוקה מאוד ספציפי של הרכב. ועם הפריבילגיה בא גם סיכון: טעות הכי קטנה, ומורידים אותך מהכביש (או יותר גרוע). זו פריבילגיה. נכון שרוב האנשים בוחרים להשקיע בה בכל-זאת, אבל הם לא זכאים לה א-פריורית. יכול להיות שאתה אומר שהיא לא _צריכה_ להיות פריבילגיה. אבל אני לא יכול לראות דרך אחרת לנהל את התחבורה. תסתכל על זה ככה: יכול להיות שזו זכותך לנהוג במגרש החנייה הפרטי שלך (או בטרקטור בשדה שלך), אבל כדי להשתמש במערכת הכבישים העירונית או הארצית אתה צריך להישמע לכללים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שבכל זאת יש מרחק בין פריבילגיה לבין זכות א-פריורית. בכל אופן, כדי לא להתווכח על סמנטיקה: אני חושב שנהיגה ברכב היא חלק ממרקם החיים המודרניים. בעיניי הטיעון שלך דומה ל"לא רוצה לשלם ארנונה וועד-בית? אל תגור בדירה. חזור ליער". לא פגעת כאן בזכויות הבסיסיות של האדם, אבל חיים נורמליים בימינו מחייבים יותר מזכויות אלה. ואגב, בגלל שאני מאמין שחיים היום מחייבים יותר מזכויות בסיסיות, אני גם תומך במדינת רווחה רחבה. למשל, בתמיכה של המדינה בלימודים גבוהים לכל מי שמתאים. פשוט, גם זה חלק ממרקם החיים המודרני. אלה שני הצדדים של אותה מטבע. אה, וגם אני חושב שהמדינה צריכה לנהל את התחבורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ, רגע. אז לא לשלם ארנונה וועד בית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבקש ממני הוראות מה לעשות בכסף שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני מנסה להבין מה למעשה הגישה שלך גורסת. אתה פסלת את הטיעון של עדי בטיעון שהוא שקול לטיעון "לא רוצה לשלם ארנונה וועד-בית? אל תגור בדירה. חזור ליער", טיעון שרומס את ה"חיים הנורמלים" שכל אדם ראוי להם. על כן, אני תוהה, מה הטיעון שאתה *כן* נותן לאדם שלא רוצה לשלם ארנונה וועד בית? או שאתה גורס (וזה מה ששאלתי) שהוא אינו צריך לשלם ארנונה וועד בית, שכן "החיים הנורמליים" בימינו פירושם שמגיע לכל אדם יותר מהזכויות הבסיסיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנגדות שלי לטיעון נוצרת בגלל שלדעתי ''אל תנהג'' היא לא אופציה לרוב בני-האדם במדינה יותר מאשר ''חזור ליער'' (ברור שאני מגזים, אבל אני מנסה להעביר נקודה). אני יכול להתנגד לשיעור מיסי ועד-הבית גם בלי להיאלץ לחזור לחיות בטבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, אם כי אני מניח שגם אתה מבין את ההבדל בין ארנונה ומיסי ועד (שצריך לשלם, גם אם אתה מתווכח על המחיר) שנוגעים לכל היותר לתחזוקת הבניין, לבין כללי נהיגה על הכביש, שבלעדיהם יהיה תוהו ובוהו (ונכון שאנחנו מדברים רק על משהו מאוד ספציפי הקשור לכללי הנהיגה על הכביש). בכל מקרה, הרעיון הבסיסי הוא כזה: אתה מתנגד? בבקשה, זכותך, אבל כל עוד החוק קיים כמו שהוא, או שתפעל על פיו, או שלא תפעל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה לא הרעיון הבסיסי. הדיון המקורי הוא על הלגיטימיות של החוק, והמחלוקת שלי עם עדי היא על לגיטימיות של טיעון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |