|
||||
|
||||
אהבתי מאוד את הסדרה, גם במקור וגם בשידורים החוזרים הרבים, אבל חלק גדול מהשחקנים שאז, בסדרה, נראו כאלה קומיקאים מבריקים ומשוחררים, נראים היום כמו טרחנים גדולים. הכוונה בעיקר ליהורם גאון(שקשה לי להבין איך מי שהיה פעם כזה שחקן מוכשר ונראה כבעל הומור-עצמי הפך להיות כזה טרחן מגוחך) אבל גם ליאורה ריבלין(ראיתי אותה פעם אחת באסתי המכוערת וזה היה מביך), חנה מרון(מהסתכלות בראיונות) ותיקי דיין(כנ"ל). די מפחיד אותי לחשוב איך ייראה פרק איתם היום. האם זה יהרוס את זכרונות-הילדות? |
|
||||
|
||||
כתבה על "קרובים קרובים" לאתר סדרות הטלוויזיה הקלאסיות " לרגל זכייתו של יורם גאון בפרס ישראל. כתבה שתכלול את תקציר כל הפרקים וכו' . אבל הידיעה הזאת משנה את התוכניות ,נחכה ונראה קודם אם משהו עומד לצאת מתוכניות אלה. בכל אופן בינתיים הקוראים מוזמנים לקרוא על סדרה קלאסית אחרת שגם הדמות הראשית שבה ראוייה מאוד להחייאה ( בצורה שונה לחלוטין ) לאן נעלם מר קוק |
|
||||
|
||||
תודה על הקישור. אכן, בעיני, אחת הסדרות המקוריות המוצלחות של כל הזמנים. מישהו יודע מה עושים היום הגרי ויואבי? |
|
||||
|
||||
ולכל מי שכמוני משתמש בשועלאש1, ולא רואה כלום בקישור חוץ מתמונה ואת שיר הפתיחה - נסו באיכס-פלורר ותגלו שיש שם הרבה יותר. ---- 1 בלע"ז - Firefox |
|
||||
|
||||
ולמי שלא מוכן להריץ תוכנה עם שם כמו שועלאש על המחשב שלו יכול להוריד פלאגין שנקרא Firesomething אשר מחליף באופן רנדומלי את הכותרת של התוכנה לפי רשימות ערכים מוכנות מראש. כרגע לדפדפן שלי קוראים LightningMonkey, אתמול זה היה spacetuna. בתקווה לעשות לאנשים הטובים במוזילה עבודה קלה ולמצות עבורם את כל הקומבינציות המגוכחות תואר+חיה. |
|
||||
|
||||
תודה ! והכתובת לאותו SuperLemur היא |
|
||||
|
||||
מעניין - החוויה שלי היתה מאוד שונה. אני אף פעם לא אהבתי את ''קרובים קרובים''. המלאכותיות, ההגזמה והסטריאוטיפיזציה הציקו לי גם כילדה, הגם שלא ידעתי להצביע בדיוק על הבעיה. אולי חלק מזה היה שחיפשתי גיבורים גדולים (והיו כאלה למכביר בספרי הילדות שלי) ומה שמצאתי בסדרה היה אוסף אנשים פרובינציאליים, חומרניים וקטנוניים. אולי עכשיו, עם ביקורת, ועם הבנה לתקופה שבה הופקה הסדרה ולסגנון שהכתיבה התקופה, הייתי סלחנית יותר כלפי שידורים חוזרים. נקודת האור בסדרה, לטעמי, היתה חנה מרון הנפלאה. בין היתר כיוון שהדמות שלה היתה די פנטסטית ומעולם לא התיימרה לייצג את המציאות, ולכן הדרמטיות לא הפריעה לי. |
|
||||
|
||||
גם אני לא אהבתי את הסדרה בדיוק מאותה סיבה - "המלאכותיות וההגזמה" כפי שציינת. בעיני זה נתפס יותר כחוסר גמישות של השחקנים לבצע את המעבר ממשחק תיאטרון למדיום הטלויזיוני, והמשיכו, במסורת התיאטרון, להגזים בתגובות והעוויות הפנים על מנת שגם בשורות האחרונות בקהל 'ירגישו' את המסר. האם הסדרה 'חברים' הייתה עוברת את הפיילוט אם היו משחקים בצורה כזו מול מצלמה? |
|
||||
|
||||
ואני מסכים איתך בדיוק, אבל טוען שדווקא מרון היתה זו שמשחקה סבל מתיאטרליות יתר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |