בתשובה לאסתי, 08/04/04 14:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"הביקור הראשון נמשך חודשיים וחצי ובמשך זמן זה מעוז שהתה בחברת תרמילאים, התגוררה באכסניות שבהן הם מתגוררים, אכלה אתם באותן מסעדות, בילתה אתם בבתי התה, השתתפה אתם בשיעורי רייקי, מדיטציה ויוגה, יצאה אתם למסעות בהרים וגם צפתה במסיבות הטראנס רוויות הסמים שלהם." איזו פסקה מלאה התנשאות! כאילו התרמילאים הם גזע אחר. אולי תוכלו לעזור לי למצוא דרך להבדיל בין אזרח מן השורה (אחרי שחרור, או לחילופין במהלך כתיבת הדוקטורט) שיוצא לטיול בהודו, לבין התרמילאים המכוערים מהכתבה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גש אל הישראלי מושא הבדיקה ורחרח את הבל פיו. ריח של גראס? תרמילאי ריח רענן של משחת שיניים בטעם מנטה? אנתרופולוג |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגישות מופרזת. קראתי היטב ולא מצאתי התנשאות, מצאתי ביקורת מנומקת (ולא בלתי מוצדקת). מתארים מתודולוגיה של תצפית משתתף. אף אחד לא התייחס לתרמילאים כגזע שונה: הם פשוט האוכלוסיה הנחקרת. זה לא מחקר השוואתי בין תרמילאים לישראלים, זה מחקר המצביע על תופעה חברתית בקרב קבוצה מסויימת. אפשר היה לכתוב מחקר דומה על תיירים ישראלים בטורקיה כשזה היה אופנתי; אני לא בטוחה שהמסקנות היו נעימות יותר. הבכיינות אינה, איפוא, במקומה. לא כדאי להתלונן על התנשאות בכל פעם שחוקרים במדעי החברה עושים תצפיות. ואם תרשה לי, לא כדאי, בכל פעם שלא נעים להסתכל בראי, לצעוק "התנשאות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אי-פעם אסע לטייל בהודו, אהפך בין-רגע ל"תרמילאי". הרי סביר שאלך לאותם מקומות שאליהם התרמילאים בכתבה הולכים (כנראה שאלה המקומות השווים, לא?) ובגלל תקציבי הדל כנראה שאשן עימם באותן האכסניות. אולי אף אצא לאיזה "טרק" אחד או שניים, ואז רק חדי העין (ובעלי חוש הריח המפותח, כפי שהעיר ע' ראש השב"כ) יוכלו להבחין ביני לבין התרמילאים מהכתבה. ובכלל, מה זאת אומרת "היא אכלה איתם באותן המסעדות"? מה, היא נאלצה לוותר בגלל המחקר שלה על מסעדות הגורמה של הודו? פליז. אני מקנא בחוקרת על הדרך המקורית שהיא מצאה לטייל בהודו בכל המקומות השווים בלי להחשב "תרמילאית". היא אפילו "חוייבה" לחזור לשם עוד פעמיים אחר-כך בשביל להשלים את המחקר. יצאה גדולה. בקיצור, מהכתבה נוצר הרושם כאילו לתרמילאים יש את המסעדות שלהם, האכסניות שלהם ו"האנשים ההגונים" הולכים למקומות אחרים. כביכול החוקרת הקריבה את אורח חייה המכובד וחייתה חיי הפקר לצורך קדשי המחקר המדעי. מעבר לכך שזו התנשאות על אורח החיים התרמילאי (שלא תמיד כולל בתוכו סמים וניצול של המקומיים), זה גם, תסלחי לי, בולשיט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, קראתי שוב. צריך מיקרוסקופ אלקטרונים כדי להבין ממה בדיוק נעלבת כל כך, ופינצטה כדי לצוד את הרמזים הדקיקים שעשויים היו לעורר תגובה כל כך נזעמת. אולי כדאי שלא תכלול ספרות סוציולוגית בחומר הקריאה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה קצת יותר מפורטת: 1. "היא אכלה איתם באותן המסעדות". מה העניין? מנסים להגיד, שחלק מתצפית המשתתף כללה השתתפות בפעילויות החברתיות של הקבוצה, אין כאן שום התנשאות. אתה קורא לתוך המשפט כוונה שאינה מצויה בו. 2. מה זאת אומרת "חוייבה"? זה מחקר מדעי. כשאוספים נתונים תמיד טוב לחזור שוב לשדה המחקר ולבדוק אם לא טועים. לא נטען שהיא סבלה או שזה היה תירוץ. האם רק מדענים שסובלים במהלך המחקר שלהם נחשבים בעיניך? מה הקשר ל"לצאת גדולה"? לחזור לשדה המחקר הוא דבר בסיסי באיסוף נתונים אחראי. כשאספתי נתונים בבית הדין הצבאי ביפו, אכלתי חומוס בחאג' בהפסקות הדיונים. נהניתי מהחומוס. ישבו לידי קצינים שהיו נחקרים שלי. אז מה, "יצאתי גדולה"? לא, עשיתי את העבודה שלי כמו שצריך. 3. מהכתבה לא נוצר שום רושם שמבחין בין תרמילאים לאנשים הגונים. זוהי פרשנות שלך. כאמור, זה אינו מחקר השוואתי. זה מחקר שבודק את היחס של תרבות התרמילאים לתרבות ההודית הסובבת אותם. 4. ביקורת אינה התנשאות. מותר לחשוב שאנשים מתנהגים לא בסדר בלי שזה ייחשב התנשאות. שוב, אתה קורא לתוך הכתוב פרשנות שאינה קיימת בו. 5. יכול מאוד להיות שלא כל התרמילאים מנצלים מקומיים. האם החוקרת טענה שכולם מנצלים? לא יודעת. לא נראה לי. לא קראתי את המחקר, וגם אתה לא. ושוב, אתה קורא את המילה "כולם" למקום שבו היא לא נמצאת. 6. הייתי נזהרת מאוד מלקרוא לעבודה מדעית של מישהו "בולשיט" בלי לקרוא אותה כמו שצריך. איסוף נתונים לעבודה אתנוגרפית הוא עבודה קשה ומפרכת. יש לי חברים שעושים מחקר אתנוגרפי. מי שעושה את זה כמו שצריך, נוקט מיליון אמצעי זהירות. במיוחד עכשיו, כשאתנוגרפיה כל כך השתנתה מאז ימי האנתרופולוגיה המסורתית. חוץ מזה, כתבה בעיתון על מחקר אינה מחקר. ואם תסלח לי אתה, להגיד על עבודה של מישהו "בולשיט" על סמך כתבה עיתונאית, זה בולשיט. שאלתי את עצמי שתי שאלות: למה הכתבה כל כך הרגיזה אותך (כשנראה לי שמבחינה אובייקטיבית יש לזה בסיס קלוש מאוד), ולמה התגובה שלך כל כך הרגיזה אותי. לשאלה הראשונה אין לי תשובה. ייתכן שהיית תרמילאי, ואולי אתה נהגת הרבה כבוד בתרבויות שבהן ביקרת, ולא היית רוצה שכתבה כזו תיצור סטיגמה על כל התרמילאים ותזיק להם. זה חשש ממשי, אבל בכל זאת, לדעתי, חשוב להצביע על ההיבטים המכוערים של התופעה, כמו גם על ההיבטים היפים שלה. עוד דברים שהייתי רוצה ללמוד עליהם עוד הם המעורבות של תיירים בצריכה תעשיית המין והניצול התאילנדית, הגם שלא כולם כאלה. לשאלה השניה יש לי תשובה. אני לא מכירה את החוקרת הזו ולא קראתי את המחקר. אבל אני מוקפת אנשים שעושים מחקר במדעי החברה, והייתי רוצה שאנשים יכבדו את העשייה המחקרית כעיסוק מקצועי ויעריכו את הזהירות והמאמץ הכרוכים בהסקת מסקנות וניסוח קפדני שלהם, ולא יהפכו עבודה איכותית ל"איש קש" במחי קולמוס ותוך היטפלות לרמזים שאינם שם. מאוד מכעיס אותי אנטי-אינטלקטואליזם שמאשים מחקר, באשר הוא, בהתנשאות. אני לא אומרת שאתה אנטי-אינטלקטואל, אבל העובדה שמה שכתבת היה לא מבוסס, וכנראה נסמך על חוויות אישיות שאינן אשמתה של החוקרת, הדאיג אותי. זה מה שרציתי להגיד. כל טוב ונסיעה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל דיסקליימר: אין לי קובלנות על המחקר האנתרופולוגי. למעשה, את צודקת - לא קראתי את המחקר של מעוז ואני לא יכול להעביר עליו ביקורת. את הפיסקה שציטטתי כתב העיתונאי, ולא החוקרת, ומה שהפריע לי היתה דרך הצגת הדברים בפיסקה זו. מהניסיון המועט שיש לי מכתבות עיתונאיות שנעשו על מחקרים המוכרים לי מקרוב אני בהחלט יכול להאמין שפסקה זו לא משקפת את אופן הניסוח של המחקר המקורי. טענת הבולשיט כוונה נגד הרושם שנוצר ע"י העיתונאי כאילו החוקרת הקריבה את אורח חייה למען המחקר. בנוסף, לא כל מחקר אנתרופולוגי מעורר בי תגובה דומה. ממש השבוע קראתי את הספר של ברברה אנרייך ("איך לא לחיות באמריקה") שמתאר אף הוא מחקר אנתרופולוגי פעיל (בקהילת הפועלים באמריקה), והוא כלל לא עורר בי רוגז דומה. מה הפריע לי בפסקה? אני אנסה לזרוק כל מיני פירושים אפשריים כי אני לא בטוח שאני יודע לנסח זאת במדוייק. מבחינה אישית יש לי הרבה במשתותף עם החוקרת - אני בן 25, קרוב לגילה של החוקרת בעת שהחלה במחקרה, וגם אני ממש לפני עבודת המחקר שלי בתואר שני (כן, כן, אני מדען). לא הייתי תרמילאי ואפילו לא עשיתי את הטיול המסורתי אחרי הצבא. אבל, לו הייתי נוסע להודו לטיול, היה לו מן הסתם אופי תרמילאי. הייתי ישן באכסניות עם תרמילאים ואוכל במסעדות עם תרמילאים. לכן אני לא מבין את כוונת המשפט "[במהלך הביקור מעוז] התגוררה באכסניות שבהן הם מתגוררים, אכלה איתם באותן מסעדות". (הדגש הוא על המילה "באותן" לא על המילה "איתם"). מה, אם היא היתה מטיילת בהודו בלי לעשות מחקר היא לא היתה גרה במקומות האלו? או שאולי היא פשוט לא היתה נוסעת להודו? עוד לפני שהחלטתי אם לנסוע להודו או לא היא כבר מבדילה את עצמה ממני. במה בדיוק אנחנו שונים? המשך המשפט מזכיר באותה הנשימה את "מסיבות הטראנס רוויות הסמים שלהם". זוהי סטיגמה. כאן נוצר קשר בלתי-מעורער בין טיול להודו למסיבות (רוויות!) סמים. אין עוד אבחנה בין מסעדות ואכסניות שמאפיינות אורח חיים תרמילאי לשימוש מופלג בסמים. השפה שנבחרה פה נועדה (לדעתי) ליצור אנטאגוניזים אצל אותם הקוראים שממילא מרגישים ניכור קל כלפי אלו היוצאים בהמוניהם אל המזרח. (ואולי העיתונאי מרגיש כך בעצמו). ואולי, כמוך, גם אני מוקף באנשים שאני רוצה שיכבדו אותם. אנשים שטיילו בהודו, ויחד עם זאת שמרו על יחס הוגן למקומיים ולא השתתפו במסיבות סמים המוניות. לא הייתי רוצה שבמחי קולמוס יכתימו את שמם באמצעות הכללות גסות כפי שמדגימה הפסקה המדוברת. הכותבת תיארה תופעה שלילית שמאפיינת חלק מסויים מהנוסעים להודו, ולדעתי היא (או העיתונאי) משליכה ממנה על כלל התרמילאים שעשויים להיות גם אנשים כמוך וכמוני. ולבסוף, אם יורשה לי, בכל זאת ביקורת עניינית: אני לא חושב שהחוקרת מודעת להיקף השימוש בסמים במדינת ישראל, ולכן התגובה שלה לשימוש הגלוי שנעשה בהם בהודו (שם אין צורך לעשן במחתרת) קצת מוגזמת. יכול להיות שהתגליות במחקר היו פחות "מזעזעות" אם היתה בו (ואולי יש בו) התייחסות לשימוש בסמים שעושים התרמילאים בכתבה בעת שהם בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי לקרוא את הספר של דריה מעוז "הודו תאהב אותי" כספר טיסה (רעייתי הביאה אותו ונפשה נקעה ממנו במהרה). נשברתי ממש מהר. זה הולך כך: "היא נרכנה לעברו והעבירה לו ג'וינט. "עוד פוף אחד ואתה מסודר," לחשה באוזנו. הוא הביט בה בהכרת טובה. השכטה הזאת באמת תסדר לו את הראש, תביא לו את המנצ'יס למנה שישבה מולו. לא היה לו חשק לחזור לגסט האוס שלו, עם הקירות הטחובים, הסדינים המסריחים ודלי המים בחצר. בבוקר קם בתחושה מה - זה מג'ויפת כשראה את הבגדים שלו מוטלים על הרצפה השחורה מלכלוך, וכל הגוף שלו גירד באטרף מעקיצות פשפשים. "נראה לי מתאים לישון היום אצל אלונה," חשב. "אולי התחת שלה קצת גדול, ולא בא לי עליה בטירוף, אבל יש לה מקלחת טובה בחדר ושירותים נורמליים, שאפשר לחרבן בהם בשקט." המחשבה על הסדינים הנקיים של אלונה, ואולי איזה צ'אי בבוקר למיטה, העלתה חיוך על פניו. כשהסתכל סביבו ראה שכולם מחייכים. הוא תהה אם גם הם מסודרים ללילה, או שהם פשוט מאושרים." אתה יכול לקרוא את הפרק הראשון מהספר כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בדיוק קוראת עכשיו את הספר של ברברה ארנרייך, שאגב קוראים לו "כלכלה בגרוש- איך (לא) להסתדר באמריקה". אני חושבת שזה ספר חשוב ומעניין, אבל משהו מציק לי קצת בסגנון הכתיבה שלה, שהוא עממי מעט. מה דעתך? (אולי הבעיה היא אצלי- אני קוראת יותר מדי מחקרים שכתובים בשפה אקדמית...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהיא כיוונה את הספר לקהל הרחב ולכן סגנון הכתיבה שלה נראה לך עממי (באופן כללי אני לא קורא מחקרים אנתרופולוגיים כך שאני לא יכול להשוות). בכל מקרה, לא חשתי אצלה התנשאות או "זלזול באינטיליגנציה" של הקוראים. מה שלא בטוח שהבנתי הוא מהי מטרת הספר. האם הוא בא לתאר "מלמטה" את ההשלכות של המדיניות הכלכלית בממשל קלינטון (תוכנית "מרווחה לעבודה")? אם כן, אז בהתנסויות האישיות של הכותבת אין התייחסות ישירה למדיניות זו. סיפורי הפועלים שלה מתארים חיים קשים, ניצול וכו', ולכאורה היו יכולים להיות שייכים לכל תקופה שהיא ולאו דווקא לזו של קלינטון [הממ.. לא מדוייק לגמרי, תיכף ארחיב]. ההתייחסות למדיניות זו באה לידי ביטוי רק ע"י הערות השוליים שמביאות נתונים סטטיסטיים ששמים את התנסויות הכותבת בקונטקסט רחב יותר. הערות אלו הן כמו הבלונים שקופצים לפעמים בקליפים, והקשר שלהן לעלילה המרכזית הוא די רופף. בכלל, איך ההתנסויות של אדם אחד בתקופה מסויימת יכולות לתת פרספקטיבה על ההשלכות של מדיניות כלכלית? אולי אם החוקרת היתה עושה מחקר דומה בתקופתו של בוש (האב) ומתארת את ההבדלים ניתן היה להסיק מסקנות מעניינות, אבל כפי שהדברים מוצגים בספר זה פשוט תיאור חייהם של אנשים קשי-יום. אולי המטרה של הספר היא יותר פשוטה. לענות על השאלה "האם אפשר לגמור את החודש" ע"י עבודה בעבודות שלא דורשות הכשרה מיוחדת. ועל השאלה הזו הספר עונה באופן די ברור. החיים באמריקה מאוד קשים, אפילו בתקופה של שגשוג כלכלי. עם זאת הספר הזה לא יכל באמת להיכתב בכל תקופה. למשל, החברות הגדולות שנותנות שירותי ניקוי במחיר מינימום (לצרכן זה עולה 25 דולר. המנקה מקבלת 6.5 דולר) זו המצאה יחסית חדשה. האופן שבו מחנכים את המנקות לנקות בצורה השטחית ביותר (מה שחשוב זה "שידעו שמישהו ניקה" ולא הניקיון עצמו) נראה כמו חלק מתרבות הרייטינג העכשווית. אסור להן, למשל, למלא יותר מחצי דלי מים בשביל ניקוי הרצפה (מזכיר לי גם את תקופת הצבא שבה היינו "מורחים" שכבה של מים על הרצפה כדי שהרצפה תראה כאילו שטפו אותה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אתנוגרפיה איכותנית. המטרה של המחקר היא לא להביא השוואה בין מספר מקרים, אלא לחקור לעומק תרבות (או תת-תרבות) בנקודת זמן אחת ולתאר אותה באופן מעמיק ככל האפשר. את העבודה ההשוואתית יעשה כבר מישהו אחר, שיבקש לעשות מחקר השוואתי ע"י ניתוח של מספר אתנוגרפיות ממקומות/זמנים שונים. יש בזה מן ההגיון, אם כי לי אישית יש סלידה מרבים מהמחקרים הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי בהודו, אבל בדרום אמריקה יש בפרוש מסעדות ואכסניות שהן של ישראלים בלבד. אין סלקטורים בכניסה, אבל התפריטים בעברית וכוללים מאכלים ישראלים, באכסניות מדברים עברית ולמעשה, מבחינת הגיל וההתנהגות, זה נראה המשך ישיר של הטיול השנתי. באופן אישי, אני נמנעתי לאורך כל הטיול מלינה במקומות האלו (ולא חסרים מקומות לינה באיכות זהה ובמחיר זהה - איפה ששאר מטיילי העולם הולכים לישון) ובאופן עקרוני העדפתי לאכול את האוכל המקומי כחלק מהחוויה של הטיול. יש לציין, שרוב המטיילים בדרום אמריקה שפגשתי באו באמת לטייל ולפגוש תרבות אחרת ולא לרבוץ ולצרוך סמים (שקיימים בדרום אמריקה, אבל למעט קולומביה וסן-פדרו בדרום אקוואדור, מהווים סיכון גבוה למשתמש) ולא נתקלתי בניצול לרעה של המקומיים או ביחס משפיל כלפיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זו רגישות יתר שלך, כמו שהדר אמרה. ואולי מעוז היא אדם לא נחמד, כמו שאתה טוען. אבל כדאי לזכור שהמובאה שלך היא לא דיבור ישיר מפיה, אלא מה שכתבו /עליה/. לא ברור עד כמה זה מושפע מניסוחיה שלה. בכל מקרה, דריה מעוז היא לא הנקודה כאן, מבחינתי. אבל אם כבר העלית את זה... לא יכולתי שלא לשים לב שכתוב שהיא /אכלה/ איתם במסעדות, /בילתה/ איתם בבבתי התה, וכו'. אבל רק /צפתה/ במסיבות הסמים. וזה הצחיק אותי, הזהירות הזאת בניסוח. סתאם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |