 |
ואתן לכך אנלוגיה לא מוצלחת דווקא בדמות הבחירה במסלול לימודים. בוגר תיכון או יוצא-צבא הבוחרים מסלול לימודים לתואר ראשון, לא ממש יודעים למה הם נכנסים. לפעמים הם פועלים מתוך שיקולים משניים ולפעמים מקדישים לכך בירור מעמיק, אך לעולם אין להם הידע הנדרש לצורך קבלת ההחלטה המתאימה להם. אפילו לאחר שנה ראשונה או אולי שניה ספק אם יודעים מספיק כדי להכריע. לכן לרוב מוטב לקפוץ למים ולהתחיל ללמוד, בידיעה שממילא מדובר בלימודי-יסוד, וכי יותר מהתמחות אחת מתאימה לכל אדם. וגם באהבה קיימת-גם-קיימת יותר מנפש תאומה אחת, ואין להשוות בין מובנה של התאהבות-אגב לאהבתו של זוג החי יחד, אם כי הכאב בניתוק קשר אינו בר-השוואה לתסכול מלימודים לא מתאימים.
ולעניין הנכונות להיכנס בברית הנישואין, תמונה מקובלת היא כי האישה מחפשת קשר יציב וטבעת, ואילו הגבר מקפץ כחרגול חסר נכונות לעמוד מתחת לחופה לפני שידע כך-וכך נשים. ובכן, בבחינת הכללה כנגד הכללה, לאור נסיונם המר וחסר-המשמעות-הסטטיסטית של שני בחורים, אעיד כי התמונה הפוכה – דווקא הגבר משלים בסופ"ד עם הרעיון ששארית חייו הארוכה תעבור בחברת בחירת-לבו הנוכחית, ודווקא הצד הנשי מתעקש להתנסות באפשרות נוספת תחילה. זאת כמובן, כל עוד מסתכלים על המצב כעל גברים-מול-נשים, פרספקטיבה לא מומלצת בעליל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש