 |
ישנם מאכלים אשר יש לאוכלם בטהרה (יוסבר בהמשך). למשל, התרומה הניתנת לכוהן צריכה להאכל על ידי הכהן בטהרה. תרומה טמאה יכולה להינתן למאכל לחיות של הכהן אבל הוא אינו יכול לאוכלו. כך גם מעשר שני שיש לאוכלו בירושלים בטהרה וכל הקרבנות שנאכלים יש לשומרם בטהרה.
אולם היו אנשים רבים אשר נקראו "חברים" אשר הקפידו לאכול גם אוכל רגיל "חולין" בטהרה. יש בזה מעלה אולם אין זו חובה.
הדאגה של אנשים בהאייל הקורא להקפיד על אכילת חולין בטהרה מחממת את ליבי ומחזקת את האמירה שכל ישראל חברים (תרתי משמע).
אמנם בימינו, כשכולנו טמאי מתים ואין לנו אפר פרה כדי להטהר, איננו אוכלים תרומה ומעשר שני כלל אלא הם מושמדים או מועברים לחיות. מכאן שאכילת חולין בטהרה היא לא רלוונטית. אני גם מניח שחיילים היו מקבלים פטור מאכילת חולין בטהרה עקב הבעיות שבהקפדות מעין אלו בצבא.
מצד שני, יש ציווי מפורש בתורה דווקא בצבא להקפיד על טהרה, והסיבה ברורה (דווקא שם יש לפעמים התפרקות כללית).
לגבי הטהרה:
אדם יכול להיטמא ממגע במת:
אדם מת גורם לטומאה חמורה
נבלה מתה (לא ג'וקים) גוררת טומאה קלה
בנוסף אדם יכול להטמא בטומאה היוצאת מהגוף.
על כל טומאה כזאת שיש באישה יש מקבילה בגבר.
באישה: נידה - בגבר יש טומאת קרי
באישה: זבה (דימום לא סדיר) - בגבר זב
וכמובן יש מצורע ומצורעת
על כן הרעיון לשמור על האוכל בטהרה ידרוש שגם הגברים במטבח יקפידו על טהרה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש