|
||||
|
||||
שוב, האפשרות שטקסי נישואין רפורמים יתקיימו בישראל בצורה חופשית הינה כפיה חילונית (או דתית רפורמית) כלפי הדתיים בישראל, המעוניינים בציביון דתי למדינת ישראל. צביון דתי - אורתודוכסי כמובן. כמו 99 אחוזים מהדתיים. (זה הרי יתחיל בנישואין ויגמור בכל תחום אחר בחיים הדתיים בארץ.) |
|
||||
|
||||
והמצב הנוכחי לא מכיל כפייה כלפי הציבור החילוני-זולל-פרות-נמוכות-שלא-עושות-מו? זה סימטרי לגמרי כאשר אתה מסתכל בצורה כזו. |
|
||||
|
||||
תשמע. מה אני אגיד לך. המצב לא מושלם. רק שדתיים + מסורתיים רבים יותר מחילונים. זה הולך ומשתנה לטובת החילונים. (המסורתיות הולכת ונמוגה) עד אז, המצב הקיים הוא אפילו דמוקרטי. (בהנחה שזה עוול מול עוול ואז נדרשת הכרעת הרוב.) |
|
||||
|
||||
עכשיו אתה רוקד פנדנגו רציני. שאלת הציביון המועדף היא מסוג השאלות שהתשובה עליהן תלויה בניסוח/מזג האויר/עונת השנה/החג המתקרב/מה שהרב עובדיה בדיוק אמר כלומר ממש לא מוחלטת כמו שאתה מציג כרגע (וגם גילית לעיתים, תוך שימוש בצמד המילים החביב "מיעוט קיצוני"). גם שאלת המדרון החלקלק היא כזו. טענתי היא שגם במצב הקיים אין בחוק שכזה משום כפייה (משום גזירה שווה לעניין ההתנצרות למשל) ולכן הטענה עדיין בטלה. |
|
||||
|
||||
אז בוא נזמין סקר עומק של 1000 נשאלים. ארבע מאות אלף שח. לא כזה נורא. נראה מה הציבור באמת חושב על זה. ואז נחזור לדיון. |
|
||||
|
||||
אבל אתה מתעלם מהנקודה העיקרית -- שאין בכך משום כפייה. |
|
||||
|
||||
אבוי! אנחנו כופים דמוקרטיה על החרדים! מסכנים שכמותם, צריכים לעמוד בפני ההתעמרות הדמוקרטית של רשעים שכמותנו! אנשים שמעוניינים בצביון דתי למדינה לא יכולים להתלונן על כפיה, שכן עצם הרעיון של צביון דתי שולל את הדמוקרטיה, ושלילת הדמוקרטיה היא בהכרח שלילת החופש ויצירת כפייה כוללת. מי שרוצה לכפות על כולם לא יכול להתלונן על כך שכופים עליו את ההמנעות מכפיה... ואם אתה בכל זאת מעוניינים לכפות על החילונים את הצביון הדתי שלכם, תודיעו לנו קודם, כדי שנספיק לארוז. אני, לפחות, לא רוצה להיות במקום בו אינני רצוי. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על התעמרות דמוקרטית. אני דווקא חושב שהמשחק הוא משחק של סכום אפס. עוול מול עוול. חופש של דתיים הוא כפיה לחילונים וההיפך. ובדמוקרטיה מסכימים להסכים. לרוב על פי הכרעת הרוב. |
|
||||
|
||||
איך חופש של דתיים הוא כפייה לחילונים? חופש הוא בהכרח חופש של האדם עצמו, ולא החופש של האדם לכפות עצמו על אנשים אחרים - אנחנו מעוניינים שלדתיים ולחרדים יהיה חופש מלא: שיעשו מה שבא להם, שיאמינו במה שהם רוצים, שיחתכו מה שבא להם לילדים שלהם (כל עוד אין פגיעה משמעותית בילדים) ושיאכלו מה שמתאים להם. האם אתה מוכן לתת לי אותו חופש? באיזה אופן החופש שאני רוצה לתת לך (ולי) כופה משהו עליך? באיזה אופן הכפיה שאתה רוצה לכפות עלי נותנת לך יותר חופש ממה שאני מציע לך? |
|
||||
|
||||
נסיעה בכביש בר אילן היא כפיה חילונית על הציבור החרדי הגר שם. |
|
||||
|
||||
מה אנחנו כופים עליהם? ורק כדי שיהיה ברור: כפייה, משמעותה לגרום לאדם לעשות או לא לעשות משהו נגד רצונו. |
|
||||
|
||||
כפיה לאו דווקא חייבת להיות אקטיבית. היא יכולה להיות פאסיבית. כמו עישון, אתה יודע. כופים על תושבי הרחוב מצב בו מכוניות נוסעות בשבת ליד ביתם. ביום הכל כך מקודש להם. (גם התערטלות בפומבית איננה אקטיבית מהצד של הנפגע. אבל בכל זאת היא נאסרת.) |
|
||||
|
||||
הטענה שעישון הוא כפייה נובעת מההנחה הרפואית שלפיה עישון פסיבי מזיק לבריאות(אגב-גם עם ההנחה הזו אני בספק אם חוקי אנטי-עישון הם מוסריים). אם תטען, שעצם אי-הנוחות הרגשית הנגרמת לאדם דתי כי יש אוטו שנוסע בשבת לידו היא בגדר כפייה, אתה פותח פתח לטענת ''כפייה'' לגבי כל דבר שמפריע(הפרעה פאסיבית) לקולקטיבים בעלי השפעה. אגב, אני מסכים איתך לגבי זיהוי ההתערטלות בפומבי כאקט שאינו כפייה, ולכן אני סבור שהחוק האוסר עליה הוא חוק אנטי- מוסרי שיש לבטלו(אבל הוא טיפה קטנה בים של חוקים כאלה....) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |