בתשובה לדובי קננגיסר, 12/04/01 2:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא דיברתי על התעמרות דמוקרטית. אני דווקא חושב שהמשחק הוא משחק של סכום אפס. עוול מול עוול. חופש של דתיים הוא כפיה לחילונים וההיפך. ובדמוקרטיה מסכימים להסכים. לרוב על פי הכרעת הרוב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איך חופש של דתיים הוא כפייה לחילונים? חופש הוא בהכרח חופש של האדם עצמו, ולא החופש של האדם לכפות עצמו על אנשים אחרים - אנחנו מעוניינים שלדתיים ולחרדים יהיה חופש מלא: שיעשו מה שבא להם, שיאמינו במה שהם רוצים, שיחתכו מה שבא להם לילדים שלהם (כל עוד אין פגיעה משמעותית בילדים) ושיאכלו מה שמתאים להם. האם אתה מוכן לתת לי אותו חופש? באיזה אופן החופש שאני רוצה לתת לך (ולי) כופה משהו עליך? באיזה אופן הכפיה שאתה רוצה לכפות עלי נותנת לך יותר חופש ממה שאני מציע לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסיעה בכביש בר אילן היא כפיה חילונית על הציבור החרדי הגר שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אנחנו כופים עליהם? ורק כדי שיהיה ברור: כפייה, משמעותה לגרום לאדם לעשות או לא לעשות משהו נגד רצונו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפיה לאו דווקא חייבת להיות אקטיבית. היא יכולה להיות פאסיבית. כמו עישון, אתה יודע. כופים על תושבי הרחוב מצב בו מכוניות נוסעות בשבת ליד ביתם. ביום הכל כך מקודש להם. (גם התערטלות בפומבית איננה אקטיבית מהצד של הנפגע. אבל בכל זאת היא נאסרת.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שעישון הוא כפייה נובעת מההנחה הרפואית שלפיה עישון פסיבי מזיק לבריאות(אגב-גם עם ההנחה הזו אני בספק אם חוקי אנטי-עישון הם מוסריים). אם תטען, שעצם אי-הנוחות הרגשית הנגרמת לאדם דתי כי יש אוטו שנוסע בשבת לידו היא בגדר כפייה, אתה פותח פתח לטענת ''כפייה'' לגבי כל דבר שמפריע(הפרעה פאסיבית) לקולקטיבים בעלי השפעה. אגב, אני מסכים איתך לגבי זיהוי ההתערטלות בפומבי כאקט שאינו כפייה, ולכן אני סבור שהחוק האוסר עליה הוא חוק אנטי- מוסרי שיש לבטלו(אבל הוא טיפה קטנה בים של חוקים כאלה....) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |