|
יתכן שאתה צודק. המקרה שבו רופא רצח חולה סופנית משום שהיה זקוק למיטה עבור חולה אחר הוא פשוט עבירה על החוק, ואין לבוא בטענות לחוק במקרה זה. אין גם כל ודאות שהמקרה אכן התרחש. הוא עזר לתת קצת "צבע" לכתבה, ואינני נוהג לסמוך על עתונאים.
עם זאת, הצבעתי על מספר גורמים בעייתיים כאשר החוק קיים. אני נוטה לייחס את הבעייתיות לכך שהציבור רוצה ש"החוק" יכסה כל אינטראקציה בין בני אדם. כך בחוק המתת החסד ההולנדי, וכך בחוק זכויות החולה בישראל.
יתכן שהיה עדיף, במקום לקבוע מהם התנאים שבהם יורשה רופא להמית את החולה, לקבוע מיהו המחליט. מובן שזוהי זכותו של החולה, אך כדאי שיהיה צד שאינו מעורב אישית, שיוודא שאכן נשמרו זכויותיו של החולה ושהאלטרנטיבות הוסברו לו. אדם זה אינו יכול להיות הרופא המטפל בחולה, או רופא העובד באותה מחלקה, שכן הם יכולים להיות נתונים ללחצים שאינם ממין העניין.
בעניין זה אספר סיפור ששמעתי מפי פרופ. שמעון גליק, הממונה על תלונות הציבור במשרד הבריאות ומנהל מחלקה לשעבר בבית החולים סורוקה: אדם דתי פנה לרב ושאל אותו באם מותר לו להתפלל למותה של אשתו, הסובלת סבל רב. הרב ענה שרק למי שאינו מטפל באשה מותר להתפלל לכך, כדי שלא יהיה שמץ של אינטרס אישי מעורב.
אגב, ירדן, לעתים אני קצת סתום. מה פשר הכותרת?
|
|