 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטענה שחיסולים מגבירים טרור היא אחד המיתוסים הלא מוכחים של העימות (לצידה נמצאת הטענה שחיסולים מפחיתים טרור). כדאי לזכור שפעם אמרו לנו שמה שמעודד טרור הוא דווקא ההתקדמות בתהליך השלום, אבל זו לא סיבה לחדול מהמלאכה כי ההרוגים הם "קורבנות השלום". עוד תזכורת מעניינת, שכבר אמר אנשלוביץ לעיל, היא ששיא העימות בחודש מרץ 2002, על מאה ועשרים הרוגיו, היה לפני שהעזו לפגוע בהנהגה המדינית של החמאס ולפני שאפילו נכנסו לעומק השטחים ולפני שהתחולל ה-so called "הטבח בג'נין", שגרר מצידו איומים בנקמות אין ספור. כך או כך, אם את הזמן שהוקדש לתכנון החיסול, היו מקדישים במערכת הביטחון לדיון באמצעים לזירוז בניית הגדר, כמה ישראלים יקרים שלא יהיו עמנו בעתיד הקרוב או הרחוק, היו עמנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי מלמן סוקר בהארץ את תולדות החיסולים במדיניות של ישראל מאז 56 ועד היום http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי, יש הבדל בין ''חיסולים'' של כל מיני אנשים שחוץ מאנשי הבטחון העוסקים בעניין יומיום איש מאיתנו לא שמע עליהם עד לרגע חיסולם - לבין חיסול יאסין, סמל לאומי פלשתיני בכל קנה מידה. אולי חיסולים באופן כללי אינם מגבירים את הטרור (ואולי כן, אני לא יודעת) - אבל נראה לי שהחיסול הספציפי הזה הוא קצת שונה מכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאת אומרת, בעצם, הוא שאותו ילד בן עשר שנשא מטען על גבו והיה מועמד לפיצוץ ליד החיילים, הינו מטרה ראויה יותר לחיסול, מאשר ראש ראשי הנחשים הרוצחים והמסיתים, אחמד יאסין. גישה מוסרית מעניינת. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום מוסר שמעורב בעניין, אלא שיקולי עלות/תועלת. אין ויכוח שליאסין הגיע למות יותר מאשר לילד בן ה-10, השאלה היא האם המוות שלו יהיה יותר יעיל משל הילד בן ה-10. אגב, הילד בן ה-10 הוא לא דוגמא טובה, כי ראינו ממקרה מוחמד א-דורה שקל מאוד להפוך ילדים מתים לסמלים אפקטיביים כמו מנהיגים מתים. אבל מבחינת חיסול של איש דרג ביניים בחמאס - אין ספק שהנזק שנגרם מחיסולו קטן מהנזק שנגרם בשל חיסול יאסין. השאלה היא מה התועלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זה לא מה שאני אומרת. זה מה שאתה אמרת. ואודה לך אם לא תכניס מילים (זוועתיות) בפי. אני בכלל לא הזכרתי מי "ראוי" ומי לא ראוי לחיסול, והנושא בכלל לא עלה בדעתי. אני דיברתי על *תוצאות* של חיסול X מול תוצאות של חיסול Y |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או. קי. הבנתי בתחילה מדברייך שאת מחייבת סוג מסויים של חיסולים אבל אחרים כדוגמת זה של יאסין את שוללת, אבל אני מבין שטעיתי, ובסך הכל עשית איזה מדרג מסויים בין כל מיני סוגי חיסולים מבלי להתייחס לשאלה אם את מחייבת או שוללת את חלקם. אז ייתכן שהכנסתי לפיך מילים זוועתיות שלא בצדק ואני מתנצל על כך, אבל כך או כך מהזוועה אין אנו יכולים להימלט, כי הדבר לא נתון לבחירה שלנו. לכן הייתי רוצה לשאול אותך שאלה היפותטית, ואני מקווה שלא תנהגי כמו ארז ב דיון 207320 שבחר במקום לענות, פשוט לחזור שוב ושוב על הססמאות שלמד בבית המדרש של השמאל, שכלל אינן שייכות לעניין שבשאלה, מבלי, אפילו, להסביר מדוע הוא לא עונה. אני שואל שאלות היפותטיות כי אני חושב שבכך אני מצליח להכריח את הבן אדם לחשוב קצת, אפילו עם עצמו, בעד מה הוא כן ובעד מה הוא לא. ושאלתי לך היא זאת: נניח שהיה ידוע לנו שאותו ילד הוא בדרכו להתפוצץ בלי ידיעתו וללא רצונו ליד החיילים, ולגרום להרג ופציעה של רבים מהם (באופן ודאי), ואין לנו כל דרך להזהיר אותם או לשבש את המעשה בדרך אחרת, חוץ מאשר לפוצץ את הילד על מטענו מהאוויר בעזרת טיל. האם היית מורה, לו היית בעמדת החלטה, על פעולת חיסול כזאת ? אני אשיב מיד מה התשובה (המלאה) שלי על השאלה: בפרוש הייתי מורה לעשות זאת, אבל אחר כך הייתה נפערת איזו סריטה בנפשי. לעומת זה לו הייתי צריך להורות על חיסולו של יאסין יחד עם כמה משומרי ראשו ופציעתם של כמה מבניו, הייתי עושה זאת גם כן ללא היסוס, אבל ההבדל היה שלא רק שלא הייתה נפערת סריטה בנפשי אלא שסריטות קודמות בה היו נרפאות . . . וגם להערכתי הדבר בחשבון סופי היה מציל יותר חיי אדם שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד שכרמית תשיב, אני רוצה להפנות אליך שאלה: אם כך, מה גודל השריטה שהיתה נגרמת לך אם תוכנית "יריחו תחילה" לא היתה משיגה את האפקט ההרתעתי המקווה, והיתה מסתיימת במותם של כמה מאות (אלפי?) ילדים, נשים, זקנים וחולים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי מספר הערבים הטובים ביריחו היה עולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על שאלות כגון אלה עניתי כל כך הרבה פעמים, שעדיף שתחפש בארכיוני האייל, במקום לבלבל את המוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להפנות לארכיוני האייל גם בלי התוספת של גסות רוח שבסוף המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הרצון הטוב, אבל חבל על האנרגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. אני מתנצל. אבל כוונתי האמיתית ברגע שנפלט המשפט לא הייתה להיות גס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנצלות מתקבלת (בהנחה שהיא מופנית אלי ולא לאלמוני). בתור עונש אני לא מתכוון לחפש את התשובות שנתת לשאלות דומות בעבר (לפחות עד שלא תספק לי מילות מפתח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ידוע באופן ודאי, והמטען הוא על גב הילד ממש, והילד צועד בדרך ברגע זה, ואין שום ברירה אחרת, אז כן. אם היתה נפערת סריטה בנפשי? כן, היתה נפערת. אבל מי שמלכתחילה שם את עצמו במצב שהתפקיד שלו בחיים זה לקבל החלטות כאלו, צריך לדעת שסריטות זה חלק מהחבילה. אף אחד בעיניי לא "ראוי" לחיסול. אבל לפעמים אין ברירה, תוך כדי קרב, אלא להרוג. מישהו שהולך עם מטען על הגב יוצר סיטואציית קרב כזאת. מנהיג שיושב במשרד שלו ומתכנן פיגועים, לא יוצר סיטואציית קרב כזאת. וכמה מקרי חיסול של טרוריסט עם מטען על הגבכבר יש? שאנחנו יודעים על מישהו והמטען על גבו והוא צועד ממש עכשיו ואפשר לזהות אותו? רוב החיסולים הם של אנשי הנהגה שלא נושאים את המטען בעצמם על הגב ממש ברגע זה. וזה, בעיניי, הבדל גדול מאוד. חיסול אדם עם מטען על הגב הוא דרך אחת לעצור מיידית מישהו שתיכף הולך להרוג אזרחים. זו הגנה עצמית מדרגה ראשונה, ולא משנה אם נושא המטען הוא ילד או מבוגר. חיסול מנהיג, לעומת זאת, הוא במקרה הטוב ניסיון אשלייתי ועקום להגנה עצמית, ולעניות דעתי לא יגרום להצלת אזרחים בצורה מידית. במקרה של יאסין - אולי אפילו להיפך. כיוון שהוא היה סמל, זה יכול לגרום אפילו למות אזרחים רבים יותר מאשר אם לא היו מחסלים אותו (וזו היתה כוונתי בהודעה הראשונה). מסכימה איתך שהמנהיגים אחראים יותר גדולים לפיגועים מאשר אותו מחבל עם מטען על הגב. אבל מעשית, לדעתי, החיסול של המנהיגים הוא לא הגנה עצמית, ולכן מיותר לחלוטין. עד כמה שזה מעצבן, חיסול יאסין *לא* יציל יותר חיי אדם בחשבון הסופי. הוא *לא* יגן עלינו. איך הולך הפתגם ההוא, לכל אדם יש תחליף. גם לידידנו השיח. ותמיד יהיה מישהו שיתכנן את הפיגוע הבא. לכן, לא הייתי מורה על חיסולו של שיח יאסין. הוא אולי היה נבל וטרוריסט שאין כדוגמתו, אבל על הגב הספציפי שלו לא היה מטען מכוון נגד אזרחים שממש ברגע זה עומד להתפוצץ. לא פייר? סה לה וי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לסכם את דעתך כך: מבחינת הצדק והמוסר בודאי יאסין ראוי יותר מהילד לחיסול, אבל בחרת בילד משום שמבחינה מעשית את מאמינה שחיסולו יציל חיים, ואילו חיסולו של יאסין לא יציל חיים וכפי הנראה הנראה להפך. הפרגמטיות גברה אצלך על הצדק והמוסר (אגב מספרים עכשיו בחדשות על עוד ילד עם מטען. נראה שזאת התשובה שלהם לחיסול יאסין). בסדר. עמדה לגטימית. גם אני חושב שבשאלות ההחלטה שלפננו השיקול העיקרי צריך להיות שיקול הצלת החים העתידית. אבל, לגבי ההערכת תוצאות המעשים יש בינינו חילוקי דעות רציניים ביותר. את חושבת שחיסול יאסין יגדיל את מספר הקורבנות, ואילו לי אין ספק שחיסול יאסין הוא בחשבון ארוך טווח יקטין בצורה מאד משמעותית את המספר הזה (הפיגוע הבא, לדעתי לא יהיה בגלל יאסין אלא בגלל שרנטיסי עדיין לא על ידו. נראה לי שכל פעם שאנו עושים דבר כזה אנחנו כל כך נבהלים שאנו מפסיקים לפעול ומחכים קודם לראות מה הם יעשו, ובכך מחלישים את עמדתנו במלחמה). אבל בסדר. בדיוק חילוקי דעות כאלה יש גם בין המומחים הבטחוניים, אבל עד כמה שהצלחתי לקלוט העמדה שלי היא הגוברת ביניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם תהיה: פרגמטיזם לא יכול להיות גישה מוסרית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה פרגמטיזם הוא בפרוש גישה מוסרית. כי כשעושים דבר כשלעצמו הוא רע, כדי למנוע דבר רע יותר, פועלים בצורה מוסרית. בדבריי הקודמים התכוונתי יותר לשאלה מוסרית אחרת: למי "מגיע" יותר למות לילד שלא פשע או, או לרב טינופת כיאסין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מוזר קצת, אם יורשה לי, שאתה קושר בין השמאלניות של ארז מהדיון אותו ניהלת ואם עמדתו לגבי חיסול הפצצונת המתקתקת הצעירה. הקשר רופף אם בכלל. אני (כנראה שמאלני קיצוני בעיני רוב העם) דווקא הייתי משגר את הטיל\כדור. לא נהנה מזה כמובן, אבל עושה את מה שצריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הזכרתי את השמאלניות של ארז, אלא את התנהגותו: התעלומותו משאלה ישירה, מבלי להסביר מדוע הוא מתעלם, והחלפת התשובה בכל מיני דברים אחרים בלתי קשורים לעניין. אבל כרמית נשאלה וענתה, כך שלפחות אתה אין בעיה כזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך תתעלם מדבריי האחרונים | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |