בתשובה לדב אנשלוביץ, 24/03/04 13:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם ידוע באופן ודאי, והמטען הוא על גב הילד ממש, והילד צועד בדרך ברגע זה, ואין שום ברירה אחרת, אז כן. אם היתה נפערת סריטה בנפשי? כן, היתה נפערת. אבל מי שמלכתחילה שם את עצמו במצב שהתפקיד שלו בחיים זה לקבל החלטות כאלו, צריך לדעת שסריטות זה חלק מהחבילה. אף אחד בעיניי לא "ראוי" לחיסול. אבל לפעמים אין ברירה, תוך כדי קרב, אלא להרוג. מישהו שהולך עם מטען על הגב יוצר סיטואציית קרב כזאת. מנהיג שיושב במשרד שלו ומתכנן פיגועים, לא יוצר סיטואציית קרב כזאת. וכמה מקרי חיסול של טרוריסט עם מטען על הגבכבר יש? שאנחנו יודעים על מישהו והמטען על גבו והוא צועד ממש עכשיו ואפשר לזהות אותו? רוב החיסולים הם של אנשי הנהגה שלא נושאים את המטען בעצמם על הגב ממש ברגע זה. וזה, בעיניי, הבדל גדול מאוד. חיסול אדם עם מטען על הגב הוא דרך אחת לעצור מיידית מישהו שתיכף הולך להרוג אזרחים. זו הגנה עצמית מדרגה ראשונה, ולא משנה אם נושא המטען הוא ילד או מבוגר. חיסול מנהיג, לעומת זאת, הוא במקרה הטוב ניסיון אשלייתי ועקום להגנה עצמית, ולעניות דעתי לא יגרום להצלת אזרחים בצורה מידית. במקרה של יאסין - אולי אפילו להיפך. כיוון שהוא היה סמל, זה יכול לגרום אפילו למות אזרחים רבים יותר מאשר אם לא היו מחסלים אותו (וזו היתה כוונתי בהודעה הראשונה). מסכימה איתך שהמנהיגים אחראים יותר גדולים לפיגועים מאשר אותו מחבל עם מטען על הגב. אבל מעשית, לדעתי, החיסול של המנהיגים הוא לא הגנה עצמית, ולכן מיותר לחלוטין. עד כמה שזה מעצבן, חיסול יאסין *לא* יציל יותר חיי אדם בחשבון הסופי. הוא *לא* יגן עלינו. איך הולך הפתגם ההוא, לכל אדם יש תחליף. גם לידידנו השיח. ותמיד יהיה מישהו שיתכנן את הפיגוע הבא. לכן, לא הייתי מורה על חיסולו של שיח יאסין. הוא אולי היה נבל וטרוריסט שאין כדוגמתו, אבל על הגב הספציפי שלו לא היה מטען מכוון נגד אזרחים שממש ברגע זה עומד להתפוצץ. לא פייר? סה לה וי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לסכם את דעתך כך: מבחינת הצדק והמוסר בודאי יאסין ראוי יותר מהילד לחיסול, אבל בחרת בילד משום שמבחינה מעשית את מאמינה שחיסולו יציל חיים, ואילו חיסולו של יאסין לא יציל חיים וכפי הנראה הנראה להפך. הפרגמטיות גברה אצלך על הצדק והמוסר (אגב מספרים עכשיו בחדשות על עוד ילד עם מטען. נראה שזאת התשובה שלהם לחיסול יאסין). בסדר. עמדה לגטימית. גם אני חושב שבשאלות ההחלטה שלפננו השיקול העיקרי צריך להיות שיקול הצלת החים העתידית. אבל, לגבי ההערכת תוצאות המעשים יש בינינו חילוקי דעות רציניים ביותר. את חושבת שחיסול יאסין יגדיל את מספר הקורבנות, ואילו לי אין ספק שחיסול יאסין הוא בחשבון ארוך טווח יקטין בצורה מאד משמעותית את המספר הזה (הפיגוע הבא, לדעתי לא יהיה בגלל יאסין אלא בגלל שרנטיסי עדיין לא על ידו. נראה לי שכל פעם שאנו עושים דבר כזה אנחנו כל כך נבהלים שאנו מפסיקים לפעול ומחכים קודם לראות מה הם יעשו, ובכך מחלישים את עמדתנו במלחמה). אבל בסדר. בדיוק חילוקי דעות כאלה יש גם בין המומחים הבטחוניים, אבל עד כמה שהצלחתי לקלוט העמדה שלי היא הגוברת ביניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם תהיה: פרגמטיזם לא יכול להיות גישה מוסרית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה פרגמטיזם הוא בפרוש גישה מוסרית. כי כשעושים דבר כשלעצמו הוא רע, כדי למנוע דבר רע יותר, פועלים בצורה מוסרית. בדבריי הקודמים התכוונתי יותר לשאלה מוסרית אחרת: למי "מגיע" יותר למות לילד שלא פשע או, או לרב טינופת כיאסין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |