|
||||
|
||||
השאלה היא האם האירוויזיון איבד מיוקרתו רק בישראל, או שמא בכל המדינות המשתתפות. |
|
||||
|
||||
לדעתי, האירוויזיון איבד מיוקרתו רק (או אולי איבוד היוקרה הגדול ביותר הוא) בישראל. גם מדינות אחרות, כמובן, נחשפו לתרבות המוסיקה העכשוית, אך הן השכילו לשמר את המוסיקה המקומית תוך כדי כך. חלקן הצליחו יותר וחלקן פחות: גרמניה, שהיא מעצמה אירופאית ויש שיאמרו עולמית, שמרה על כל שירי האירוויזיון שלה בגרמנית. לעומתה, מדינות קטנות רבות שההשפעה החיצונית (האמריקאית-מערבית) עליהן גדולה, שילבו בשיריהן אנגלית או אפילו ביצעו את השיר כולו באנגלית (זאת, דרך אגב, כתוצאה משינוי חוקי האירוויזיון מלפני שנתיים שאפשרו למדינה לשלוח שיר לאו דוקא בשפה הרשמית מאותה מדינה). |
|
||||
|
||||
ורק תיקון קטן שנזכרתי בו שניה לאחר אישור ההודעה: גרמניה שלחה בשנה שעברה שיר בטורקית, אך אין זה סותר את דברי - טורקית היא שפה כמעט רשמית בגרמניה. |
|
||||
|
||||
בספורט מקובל שכל מדינה שולחת את המובחרים שבספורטאים לתחרויות בינלאומיות, מה שמביא כבוד למדינות הזוכות. האירוויזיון מופיעים (כך מספרים- אני לא ממש עוקב) מתחרים שאינם נמנים על העשיריה הפותחת שבכל מדינה עם שירי פופ קליטים וטפשיים. ככה זה בכל מקום. הבריטים שסיפקו לעולם את גדולי האמנים בעשורים האחרונים לא עשו זאת דרך האירוויזיון. אני הייתי רוצה לראות את פוליקר או את אתי אנקרי (ועוד...) מייצגים אותנו במוזיקה מקורית. ומולם את סטינג או פיטר גבריאל. אם כל מדינה היתה מכבדת את האירוע במיטב היוצרים היתה הצדקה לפסטיבל. |
|
||||
|
||||
להזכירך, סלין דיון ואבבא אכן התחילו את דרכם באירוויזיון, אם כבר מזכירים בריטים. בכל אופן, אז מה שאתה בעצם אומר זה שלא התחרות היא בעייתית, אלא ההתייחסות אליה. עם טענה זו אני מסכים בהחלט, ולכן בחרתי באפשרות הראשונה - המשיכו עם המסורת המצויינת הזו, ושנו את היחס אליה תכף ומייד! |
|
||||
|
||||
ככל הידוע לי, סלין דיון באה מצרפת, ואבבא - משבדיה. או שחלק א' של המשפט לא קשור לחלק ב'? |
|
||||
|
||||
וככל הידוע לי, סלין דיון באה משוויץ. (מזכיר את הרטינות של הרקול פוארו על כך שכולם חושבים שהוא צרפתי ולא בלגי). |
|
||||
|
||||
איזה מזל שתמיד יש מי שיתקן אותי. מעופפים לפעמים מתים, אבל הם לעולם לא מתחלפים. אפילו שטעות לעולם חוזרת. ובעברית: תודה.. :) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
התכוונתי לזן מוזר של אנשים, שיכולים לעבור צעד ממך ולא לשים לב שאתה שם. או, לפעמים, להכיר מישהו 4 שנים בלי לזכור שהיו לו משקפיים. כאלה דברים. |
|
||||
|
||||
סלין דיון באה מקנדה, היא אפילו מיני-אלוהים שם במחוזות ההזויים של קוויבק. אבל די לדון בשיקוצים כאלו.. |
|
||||
|
||||
היא מקנדה!!! יש חצי בקנדה בו מדברים צרפתית. |
|
||||
|
||||
חצי? פרובינציה אחת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |