בתשובה להאייל האלמוני, 22/03/04 18:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
והנמשל? שמחאת ערביי ישראל היא על הקורבנות האחרים, או שיאסין היה צריך להיות מובא לדין בישראל? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שממחאת ערביי ישראל אי אפשר להסיק הסכמה עם דרכו של יאסין. אם ממשלת ישראל (יחד עם אזרחי ישראל) מתאבלת על רצחיתו של נימין כהנא, האם זה אומר שממשלת ישראל היא כהניסטית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכיר לי מתי הכריזו כאן על יום אבל לזכרו. מה כן אפשר להסיק ממחאת ערביי ישראל לשיטתך (אם בכלל)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל הרב כהנא היה מדובר בעיקר בדעות, עם מעט מעשים (תודה לאל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא היה מנהיג, היו מכריזים, כמו שהכריזו על כזה בעקבות מותו של גדליה בן אחיקם, או יצחק רבין, ללא קשר להסכמה עם עמדותיהם. אפשר להסיק הרבה דברים: א. שההנהגה שלהם לא מצליחה לקרוא את ולדבר אל דעת הקהל היהודית-ישראלית, ושוב ושוב נופלת לאותם מלכודות מטופשות. ב. שההנהגה שלהם מתנגדת לחיסולו של אמד יאסין, ורואה בחיסול כדבר רע. ג. שההנהגה שלהם רואה בפגיעה של יאסין כפגיעה חמורה בסטטוס קוו הפלשתינאי-ישראלי, וחוששת שזו רק ההתחלה (וברור לכולם מי הבא בתור). ד. שההנהגה שלהם מתנגדת לחיסולים בפרט, ולפתרונות צבאיים בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, אחמד יאסין היה מנהיגם של ערביי ישראל? נדמה לי שהויכוח תם. כל המסקנות שאתה מונה אולי נכונות (למרות שיש לי ספקות), אבל התכוונתי לשאול אם אפשר להסיק מיום האבל משהו בנוגע לשאלת ההזדהות של ערביי ישראל עם הטרור הפלשתינאי - אותה שאלה עליה ניסינו לדבר בפתיל השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם גדליה בן אחיקם לא היה מנהיג רבני. אחמד יאסין היה מנהיג פלשתינאי, לא מנהיגם של ערביי ישראל. הבנתי מה אתה רוצה להסיק, רק שמקריאת התגובות המפורטות באותה כתבה, אני לא מוצא איך אפשר להסיק את זה, בלי לעוות את התגובות עצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולומדים את "מורשתו" בבתי הספר. האם כולנו מסכימים אתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא לומד את ''מורשתו'' של זאבי. היה סיפור לפני כמה חודשים על חוזר שנשלח למורים ומנהלים ממשרד החינוך ובו הפנייה להצעתו של איזה ילד כהניסט ש''נכתבה בשום-שכל'', ללמד את מורשתו של זאבי. אבל משרד החינוך הודיע שהוא מתנגד לנאמר בחוזר הזה, ונפתח הליך משמעתי נגד אותה עובדת המשרד ששלחה אותו. היום במעריב כתב בן-דרור ימיני כי כשכהנא נרצח ע''י פלסטיני, לא יצאו לא אלפים ולא מאות להתאבל על מותו, ובצדק. ההכרזה של מועצת המעקב של ערביי ישראל על יום אבל בעקבות מותו של רוצח שפל גובלת בבגידה (אמיתית, לא כמו ה''בגידות'' שיש בארת על ימין ועל שמאל אם להאמין לכמה אנשים). אפשר להתנגד לחיסול, אבל להכריז יום אבל על מותו של יאסין, זו הצהרה על הסכמה עם דרך הטרור הרצחני ועם אידיאולוגיה הקוראת להשמדת ישראל על יושביה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש להוסיף כי ההקבלה בין גנדי לבין השיח יאסין תיתכן רק אצל מי שאינו מבחין בין דעות למעשים. השיח יאסין לא רק אחז באידיאולוגיה מסויימת, הוא היה גם ראש הארגון שעוסק ביישום האידיאולוגיה הזאת. והיישום, בטח לא צריך להזכיר, נעשה בצורה המתועבת ביותר שניתן להעלות על הדעת. אפילו הרב כהנא היה צדיק בהשוואה לחלאה ההיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך גם לזכור על אלו מעשים מדובר. גנדי מדבר על טרנספר אופקי, יאסין מדבר על טרנספר אנכי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |