|
||||
|
||||
לעניין הזיהוי – אתה מתפלא איך הזיהוי בעדות חיה בבית המשפט נכשל בצורה כה דרמטית. ובאמת מה יותר מוחץ מעד העומד על דוכן העדים ומצביע על הנאשם ואומר "זה האיש"? אלא שפרויקט גדול בארצות הברית, שהתגייס לבדוק את הרשעותיהם של רוצחים והצליח להביא להוכחת חפותם ולשחרורם של רבים מהם (עד היום 143), הגיע למסקנה שזיהוי באמצעות עדי ראיה הוא אחד הגורמים העיקריים להרשעות שווא ("זיהויים שגויים שיחקו תפקיד מרכזי בשני שלישים מהתיקים"). מדובר, כנראה, בכלי הרבה פחות אמין ממה שנדמה. |
|
||||
|
||||
אכן, הפליאה על כך שאנשים זוכרים את מה שלא היה ושאינם זוכרים את מה שהיה, יכולה להיות רק נחלתו של מי שלא למד הרבה על הנושא. כיום, בזכות הרבה עבודות של פסיכולוגים, אנו יודעים עד כמה קל להכניס לתוך הזיכרון דברים שלא היו ולא נבראו. חוקרים בחנו אפילו את השאלה הקלאסית "איפה היית כשקנדי נרצח ?" והוכיחו שאנשים הכניסו כל מיני פרטים ששמעו רק מאוחר יותר לתוך הסיפור האישי שלהם על מעשיהם בזמן הרצח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |