בתשובה לליאור גולגר, 07/04/01 17:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושש שלא הבנתי את פסקתך האחרונה. אם היא רלוונטית, נא הסבר. באשר להבחנות שלך על אופנים שונים של התבטאות, במחשבה ראשונה אני פחות או יותר מסכים. באשר להסבריך על נסיבות כתיבת המאמר (הסיבות והמטרות), אני פחות או יותר מזדהה. שאלתי היא, מדוע אינך יכול לייחס בדיוק את אותן הסיבות והמטרות לכותבי הספרים והמאמרים שאתה מבקר? כן, יש לכך נגיעה על תקפותה של שיטתו של בלבן. כבר היה לי ויכוח באתר זה עם ערן, בעיקר בתגובות למאמר "הצביעו ניידר / לה דוק". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקה האחרונה מתייחסת לאפשרות שאמנם מחלוקת פילוסופית היא העומדת בין הכותבים הנזכרים לביני, כלומר מדוע לא להכיר בכך ש*ערכית* גישותינו מנוגדות ולסגור עניין. אנא ציין אילו נקודות לא היו מובנות בפסקה ואשתדל לבאר. אני מייחס את שלושת הקטגוריות שציינתי לכל יצירה, ובכלל זאת מן הסתם גם לכותבים שנגד מפעלם יצאתי. ניתן לדון בנפרד בפן האומנותי ביצירה ובמניעים או התכלית שלשמה נוצרה, גם אם הכוונות משפיעות על אופן הכתיבה, ואיכותה משפיעה על מידת השפעתה (למשל כתיבה מייגעת תדחה את הקורא, כתיבה פרובוקטיבית עשויה לעורר בו מגננות כאלה ואחרות, וכו'). ודווקא האיכויות המסוימות ביצירה הן הנותנות לפלוני זכות יוצרים על פרי עטו ולא הרעיונות אותן ביטא, שלרוב קדמו לו ולשכמותו. רבות מן הטענות שהעלה ליבוביץ' העלו לפניו (ולפני הרמב"ם וקאנט גם), אך לא יוכל אדם לחזור על צורת ההתנסחות המסוימת של ליבוביץ' גם אם ירצה, ועל ביטויים משויפים אלה נזקפת למנוח זכות יוצרים במובנה הרווח ולא המשפטי. אם כן, הוא אשר ישאב מן המאמר לעיל ויוציא תחת ידיו יצירה חביבה יותר, לו החזקה, ויודגש שאין בדל מרירות בקולי באמרי זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שיש מחלוקות פילוסופיות בינך לבין כותבי הספרים. כפי שאתה מציין, אתה אינך מוכן "לסגור עניין" בכך, כיוון שיש למחלוקות אלו היבט מעשי. ניחא; השאלה היא באיזה מובן אתה לא רוצה לסגור עניין. עסקת במאמר בשאלה למה הם כותבים את הספרים. אני הצעתי שפשוט הם אינם רואים בכך דבר שגוי ומזיק כמוך. עדיין לא הבנתי מדוע אינך מוכן "לסגור עניין" בכך, בכל הנוגע ל*הסבר מניעיהם*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זוהי הבהרה במקומה. במאמר טענתי - אם א'+ב' אז (עד כדי ג') נדרשים 'כתבי מחילה'. אין כתבי מחילה -> א' שגוי או ב' שגוי. ואז אמרתי - המשיבים יאמרו אם א' שגוי, אני מתייחס לאפשרות שב' שגוי, ועתה בוא ננסה לעמוד על המניעים. אתה מציע קיום מחלוקות פילוסופיות בין כותבי הספרים לביני, כלומר שמסקנות שאני מקבל כנכונות מבוססות על הכרעות ערכיות שכותבי הספרים לא שותפים להן. במובן זה אתה מציע שא' שגוי, ובהתאמה הדיון במניעים נעשה לא רלבנטי. כלומר, במקרה הראשון כוונתי לעמוד על המניעים, ולכן הסבר עקבי ומתקבל על הדעת שלהם אמור לסגור את העניין, בין אם *ערכית* המסקנות המשתמעות מקובלות על הבוחן ובין אם לאו (לאמור - "ניחא"). לעומת זאת, במקרה השני, כלומר אם א' שגוי, אזי כוונתי שונות ועמן טיב הטענות, שנעשה ערכי בעליל. חוששני שאלמלא היית רומז לכך לא הייתי מציין זאת לעצמי ולציבור, וזו אמנם מכשלה לוגית שאת שמה הלטיני ודאי ניתן למצוא באתר המצוטט לעיל. כלומר, באופן *ערכי* איני מוכן לומר - אני חושב כך והם אחרת וכולם יהודים טובים - אלא מעדיף להקיא מן היהדות את המצדדים בגישה הפילוסופית המשוערת המיוחסת לכותבים, גישה שאפילו לא טרחנו עד כה להגדירה בעבורם. אדגיש שאיני רואה מקום לדיון במניעים ברגע שמניחים שא' שגוי במובן הנ"ל, אלא לכל היותר לדיון בשאלה האם מחלוקת פילוסופית כנ"ל יכולה להיות מוחלת כולה ביהדות, וכו'. אגב, למה אתה מתכוון בכותרת התשובה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |