בתשובה לעדי, 17/03/04 11:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חבל שאת ממהרת להכתיר רעיונות שאת לא מבינה בהם כמגוחכים. אני מניח שחיפוש קצר בגוגל היה מאפשר לך לגלות, שגם אם לא ניתן להוכיח את הטענה הזאת באופן חותך1, מדובר בפירוש בטענה מוכרת ומקובלת. הרעיון שמשתמע מדברייך, על פיו אם קיימת מודעת דרושים כלשהי, שנכתבה ע"י מעסיק יהודי-ישראלי (ונניח חילוני), ועל פניו אופן ניסוחה עלול להפלות גם ערביות וגם דתיות, אז הסיכוי שאותה מודעה נועדה להפלות ערביות זהה לסיכוי שאותה מודעה נועדה להפלות דתיות - הוא או מיתמם או מנותק מן המציאות. או אולי באמת סתם מגוחך. _____________ 1והרי כמעט תמיד קשה להוכיח אפליה לא עניינית באופן חותך, יש בעיקר ראיות נסיבתיות. זאת הסיבה שבאופן אישי אין לי בד"כ עניין, או יותר נכון סבלנות, לדון בנושאים כאלו באייל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא מיהרתי להכתיר שום דבר. הבעתי את דעתי. למיטב הבנתי (בהנחה שזה נושא שאני דווקא כן מבינה בו), באייל מותר להביע את דעתך גם אם אתה לא מבין גדול בנושא. חבל שבתור אחד שמבין (בלי טיפת ציניות), אתה לא ממש טורח להסביר את עצמך. מה שכתבת *אינו* הרעיון שהשתמע מדברי- כאילו, אולי כן, אבל זה לא מה שרציתי להגיד. אבל אם ההסבר שלי יביא לעוד תגובה מתנשאת כזו, אולי כדאי שאני אשתוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב נו, ממילא תמיד הייתי חלש אופי, חסר חוט שידרה, ונתון יתר על המידה לסחיטות ריגשיות. הנה, הלכתי לגוגל. מתוך דו"ח האגודה לזכויות האזרח בישראל: "סממן מובהק של אפליה הוא קביעת קריטריון קבלה (לעבודה, ללימודים, לחברות באגודה כלשהי) שהוא לכאורה קריטריון ענייני, אך למעשה אין לו כל הצדקה. הדוגמא הנפוצה לקריטריון כזה בישראל היא הדרישה של שירות צבאי ממועמדים לעבודה. במקרים רבים, מהווה קריטריון זה "מסננת", שנועדה לנפות בעיקר מועמדים ערבים. גם בפני עולים חדשים ואנשים עם מוגבלות נחסמות משרות בדרך זו. כפי שציינו, בדיקה אקראית במודעות ה"דרושים" בעיתונים העלתה ש- 40% מהמודעות כללו דרישת שירות צבאי, בכללן למשרות רבות שאין כל קשר בינן לבין שירות צבאי כגון: קלדנית, נהג אוטובוס, עוזר דפס, עובד/ת מחסן, יועץ פרסום, חשב, שרות לקוחות ועוד. לא ידוע לנו ולו על מקרה אחד בו הגישה המחלקה לאכיפת חוקי עבודה תביעה כנגד מעסיק אשר הציג דרישה זו". מתוך (http://www.acri.org.il/hebrew-acri/engine/story.asp?...) שם אפשר למצוא מידע נוסף על אפלייה בתעסוקה של ערבים אזרחי ישראל, ועל אפליה בתעסוקה בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אמרת: "כל חנות בגדים בקניון שעל חלון הראווה שלה תלויה מודעת "דרושה מוכרת, אחרי צבא", היא בפועל מקום עבודה שסגור בעבור ערביי ישראל". אני אומרת: "הדרישה [בדוגמא שלך!] מופיעה כדי "לנפות תיכוניסטיות שמחפשות עבודה לשבועיים", כדברי שועל, או בחורות בנות 18 שמחפשות עבודה לחודש, עד הגיוס". הקישור שהבאת מראה על משרות שבהן *נדרש* שירות צבאי (כמובן שזה מאוד מיותר, אך זה לא העניין). מה שאני אומרת, זה שלמשרה של מוכרת בחנות *לא* נדרש שירות צבאי, וה"דרישה" על חלון הראווה בקניון מופיעה כדי לנפות תיכוניסטיות וכו'. אין לי ולא היה לי ויכוח על האפליה בתעסוקה של ערביי ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, תחת ההגדרה של ''דרישת שירות צבאי'' נכללות גם מודעות שעושות שימוש בנוסח ''אחרי צבא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום שוטטתי להנאתי בעזריאלי, והחלטתי להיכנס לכמה חנויות שעל חלונות הראווה שלהן היה כתוב "דרושים/ות מוכרים/ות, אחרי צבא", ולשאול האם שירות צבאי הוא תנאי חובה לקבלה לעבודה. ב"קסידי", המוכרת אמרה לי ש"לא, אבל זה תלוי בת כמה את". ב"בראשית", המוכרת אמרה שזה לא תנאי קבלה, אבל אני חייבת להיות מעל גיל 21, והבהירה לי שהם פשוט לא מקבלים בנות לפני גיל שירות או במהלך הצבא. ב"משביר החדש לצרכן" הפנו אותי להנהלה, שם הובהר לי ששירות צבאי אינו תנאי חובה כלל, אבל הם לא מקבלים עובדים לפני גיל 18. למען ההגינות ראוי לציין, שבחנות אחרת, שלצערי אינני זוכרת את שמה ("surprise"?), המוכרת אמרה שזה תלוי (לא ממש הבנתי תלוי במה). כפי שאתה רואה, במודעה על חלונות הראווה של החנויות הנ"ל צויין בפירוש שהם מחפשים עובדים "לאחר שירות", אבל עובדה שאין שם "דרישת שירות צבאי". כמובן שאי-אפשר לשלול את האפשרות, שהם היו עונים תשובה אחרת לבחורה ערביה; אבל אז הם היו (א) משקרים (ב) עוברים על החוק (?). אי לכך ובהתאם לזאת, מודעות שעושות שימוש בנוסח "אחרי צבא" *אינן* בהכרח באות לומר ששירות צבאי הוא תנאי קבלה, והרבה מחנויות בגדים בקניון שעל חלון הראווה שלהן תלויה מודעת "דרושה מוכרת, אחרי צבא", הן בפועל מקום עבודה ש*פתוח* בעבור ערביי ישראל, בדיוק כמו חנויות עם מודעות שבהן לא הופיעו המילים הנ"ל (כפי שאמרתי קודם, כמובן שמישהו יכול להחליט לא לקבל אותם "כי הם ערבים"; אבל עובדה שאין לזה שום קשר לשירות צבאי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר העברת הדיון לערוץ פרטי, הגיעו שני הצדדים להסכמה כי כל אחד משני הצדדים ימשיך להחזיק בדעתו הלגיטימית, ושההמ''ה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים עם עדי כאן. הסיכוי שבחורות ערביות מחפשות עבודה בחנויות בערים יהודיות נמוך מדי, ולא מצדיק הצבת שלט כדי למנוע מועמדות כאלה מלהיכנס ולהציע את עצמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה טועה, ובכל מקרה בערים ''יהודיות'' כמו ת''א-יפו, חיפה, לוד, רמלה ועכו, חיות לא מעט בחורות ערביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה הסיכויים שלי לקבל עבודה בחנות הנעליים של חסן פדאעוס בבקה אל-גרבייה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנסה. אבל אם הוא ידחה אותך בנימוק שאינך דובר את שפתם של רוב לקוחותיו(1), זהו נימוק לגיטימי. ____ (1) בהנחה שאינך דובר ערבית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שילמדו עברית. הם חיים במדינת ישראל. תמההני - אם בחנות ברובע הסיני בניו יורק היו מסרבים לקבל מוכר לא-סיני, מה היה אומר על זה בית המשפט האמריקאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם עזוב, גם שם משתולל הפוליטיקלי קורקט. דוגמה לא טובה. אבל בעיקרון, קהילה כל כך סגורה, טריטוריאלית, קהילתית וחמולתית כמו זו של ערביי ישראל לא יכולה לבוא בהרבה טענות אל היהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בחנות ברובע הסיני בניו יורק היו מסרבים לקבל מוכר לא-סיני בגלל שעיניו ישרות מדי - היו מחויבים בפיצויים. אם אינו דובר את השפה שבה לרוב (או אפילו לחלק משמעותי) מהלקוחות נוח לתקשר - סיבה לגיטימית. חלק מהשרות שעסק מציע ללקוחותיו הוא שהעובד המעניק להם שרות דובר את השפה הנוחה להם. שיקול עסקי טהור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח בכלל שעובדי 'אייס' הערבים הם פטישים גדולים בתחום השפה העברית. אותו כנ"ל המוכרות הערביות בחנות של B-גוד במרכז "אלונית" בצומת כרכור. בכל מקרה, אני יכול ללמוד מספיק ערבית בשביל לשרת לקוח בחנות נעליים. אם לא יתנו לי לעבוד אז איך אלמד? האמת היא (לדעתי) שאצל הערבים, לא מספיק שאתה ערבי בשביל שתעבוד בחנות. אתה גם צריך להיות מהמשפחה של הבעלים, או מהמשפחה של החברים של הבעלים. נגיד בתחנת הדלק של צומת כפר קרע? כולם בני משפחת כבהא. אם כי פה ושם מעסיקים איזה יהודי סמלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וממתי שיקולים עסקיים טהורים מעניינים אותך? ואם הלקוחות מעדיפים לקנות מידי בן עמם, מוצאם האתני? אז זה לא שיקול עסקי טהור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגילי המתקדם אני לא ממש זוכר ממתי בדיוק שיקולים עסקיים טהורים מעניינים אותי, אבל הם מעניינים אותי. הם לא השיקולים היחידים שאני לוקח בחשבון, ולפעמים יש חשובים מהם, אבל הם קיימים (אפילו) במערכת השיקולים שלי. ואם הלקוחות מעדיפים לקנות מידי בן עמם, מוצאם האתני אז זה עדיין שיקול עסקי טהור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. אז זה שיקול עסקי טהור. האם מותר לי ליישם אותו? האם מותר לי להעדיף איש מכירות צ'רקסי על פני אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. כמו שנאמר בתגובה 207222 יש עוד שיקולים פרט לשיקול העיסקי (הטהור או המזוהם). אם אתה דווקא רוצה, תשקלל בשיקול העיסקי שלך לא רק את קורת רוחם של לקוחותיך, אלא גם את גובה הקנס אשר תשית עליך המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות ניסיונו. חן חן על שיתוף הפעולה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גבוהים, למשל, מהסיכויים של פרופילניק יהודי לקבל עבודה בעסק שלך. לא שלערבי הייתי נותן הרבה סיכוי אצלך. ביחוד לשכניך הרבים שהורשו לגור בישובך הקודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את המשפט הראשון, ואילו את השני גם לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נורא. יש עוד דברים שאתה לא מבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא זכור לי שראיתי בהרצליה חנות בגדים אופנתית וממותגת (שייכת לרשת ידועה) שכל המוכרות בה (לפי מיטב שיפוטי על פי שמן ומבטאן) ערביות (מלבד מנהלת החנות). מצד שני, עצם העובדה ששמתי לב אומרת שהדבר אינו נפוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה טוב שיש אתרים אובייקטיביים כמו האגודה לזכויות האזרח בישראל, אשר ניתן להביא מהם ציטוטים. יש עוד כמה אתרים מעניינים: עדאללה, אינדימדיה, ISM. אתה מוזמן לבקר גם בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גורם לך לחשוב שאינדימדיה, למשל, הוא אתר אובייקטיבי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינדימדיה אובייקטיבי באותה מידה כמו האגודה לזכויות האזרח (הערבי) בישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הקודמת שלי נכתבה מתוך הנחה שהתגובה שלך היא לא צינית, אלא שאתה באמת מתכוון למה שכתבת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |