|
||||
|
||||
כתוב ''לא תבשל גדי בחלב אימו'' שלוש פעמים - למרות שפעם אחת היתה מספיקה בהחלט. מכאן למדו שהאיסור כולל בישול, אכילה והנאה - וחל על בשר בהמה (שיש לה חלב). על בשר עוף גזרו משום חשש לטעות (ולכן לא גזרו על בשר דג, למשל). בקירוב לא רע, אפשר לומר שזהו ''סייג''. אגב, במסכת שבת מובא ש''במקומו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב'', אלא שחכמים לא קיבלו את שיטתו. |
|
||||
|
||||
צודקים החכמים! את בשר העוף יש לעשות *רק* בשמנת. רצוי עם בצל סגול מאודה בחמאה, מלח, פלפל, אגוז מוסקט (מעט מאוד), יין לבן. חכמים אמיתיים גם מבינים שהעוף הזה הולך יותר טוב עם ניוקי מאשר עם פסטה רגילה. חכמים עצלנים אגב קונים מנת-פאר דומה מן המוכן ב"פילטר" ברחוב עזה (תחילה) שבירושלים (תובב"א). |
|
||||
|
||||
אני מגיש לך אינפורמציה. רוצה, תאכל. לא רוצה, זכותך להפוך את המגש על המלצר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
קוד לתיקון שגיאות (הנפוץ ביותר: תוספת של סיבית אחת על כל שבע, באופן שהסכום של הסיביות בבית אחד (בן 8 סיביות) הוא זוגי). |
|
||||
|
||||
הייתי משער שזוגיות 7,1 כבר לא הנפוצה ביותר מזה לפחות עשור(מאחר ומרבית התקשורת מתחוללת, אעל"ט מעל גבי וריאנטים כאלו ואחרים של HDLC ומשתמשת בשארית בחלוקה ב (16, 12, 5, 0)) |
|
||||
|
||||
Cyclic Redundancy Check או Cyclic Redundancy Code, סוג פשוט של קוד לתיקון שגיאות; בגדול, יתירוּת שמוסיפים למידע על-מנת לזהות אם חלו שגיאות בשידור או בהעתקה (בדוגמה של עוזי היתירות הוסיפה אינפורמציה, שזה קצת יוצא דופן). |
|
||||
|
||||
השאלה בטח תשמע קנטרנית, ולא כך היא. איך כל הפסיקות השונות (בית שמאי ובית הלל, יוסי הגלילי שהזכרת, וכל שאר המחלוקות שממלאות את התלמוד והגמרא) מסתדרות עם ההנחה שהחכמים קיבלו את האמת כולה מפה-לאוזן ממעמד הר סיני והלאה? |
|
||||
|
||||
שיחקת פעם טלפון שבור? |
|
||||
|
||||
אה, הם לא השתמשו ב CRC? |
|
||||
|
||||
וגם לא ב- Reed-Solomon. למשל, במקרים רבים מופיעים בגמרא שני ציטוטים סותרים של אותו תנא (ואז מנסים להכריע מה סביר יותר שהיתה שיטתו, על-פי מקורות אחרים). |
|
||||
|
||||
חכמים דחו לא רק את דעתו של ר' יוסי הגלילי, אלא גם את דעתו של אברהם אבינו: בראשית, יח', ח: ויקח חמאה וחלב ובן-הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא-עומד עליהם תחת העץ ויאכלו. ויתר ההסברים, התירוצים וההתנצלויות הנוגעים לפסוק כה מפורש ופשוט נמצאים בפא"צ: http://www.faz.co.il/thread?rep=15088 |
|
||||
|
||||
אני מצטער לקלקל את ההסברים המסובכים, אבל תרי''ג מצוות חלות רק ממתן תורה (פרט למצוות בודדות שעליהן צוו מוקדם יותר). |
|
||||
|
||||
זה מקלקל רק קצת, היות שחלק מהמדרשים טוענים שאברהם אבינו שמר את כל המצוות, גם אלה שעדיין לא נאמרו במפורש. אבל תרי''ג מצוות, מחייבות או לא, אינן כוללות איסור אכילת בשר וחלב, אלא רק איסור על בישול גדי בחלב אמו. אברהם אבינו עשה את הראשון ולא את השני. גם אני. |
|
||||
|
||||
לא ברור: האם אכילת בשר בחלב בלא בישולם מותרת או אסורה מן התורה? |
|
||||
|
||||
איסורי אכילה אינם חלים על מה שאינו ראוי למאכל (של ''האדם הסביר''). |
|
||||
|
||||
אין איסור על אכילת בשר לא מבושל (ללא תלות בנוכחות החלב)? |
|
||||
|
||||
האיסור הוא על אכילת בשר לא מוכשר (דהיינו ששרוי עדיין בדם), ולא על אכילת בשר לא מבושל. |
|
||||
|
||||
כוונתי היתה לבשר וחלב שבושלו בנפרד, ואז נאכלו יחדיו כשהם קרים. אם תרצה, אפשר להסב את השאלה לבשר הראוי למאכל ללא בישול: קרפצ'ו, למשל, מוגש תכופות בליווי גבינת פרמזן. חשבתי שאין זה אסור מן התורה, אבל לא מצאתי תימוכין לכך, ולכן אני שואל. (אני האלמוני מ-תגובה 205696). |
|
||||
|
||||
גם האיסור על אכילה הוא מן התורה (ולא רק על בישול בשר וחלב). ראה המשנה במסכת מנחות, פרק שמיני, לפרטים. |
|
||||
|
||||
א. אני מניח שהתכוונת לפרק שמיני ממסכת חולין. ב. מהמשנה עדיין לא ברור לי, אבל ממקורות אחרים הבנתי שכך הוא - גם אכילת בשר וחלב ללא בישול אסורה מן התורה. |
|
||||
|
||||
שהפסוק הזה הוא היחידי שמעלה אצלי שאלות על המסורה. וזאת, כיוון שכילדה הבנתי את הפסוק הזה כפשוטו בעיני, כלומר- אסור לבשל גדי כשהוא עדיין יונק מחלב אמו. כיוון שהפרדת גדיים ועגלים מצערת הן את האם והן את הגדי\עגל, וכיוון שזה מתאים לרצף תורני של מצוות (למשל שילוח הקן), אני עדיין סבורה בסתר לבי שבמקרה הזה חלה טעות מצערת. (וכמובן שהלאה הקראות ומנהג ישראל דין). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |