 |
היה לי כבר דיון כזה פעם עם חברים. המסקנה היחידה שלי מהדיון ההוא הייתה שאני לא פדגוג, ואין לי מושג ירוק בשיטות חינוך (אפילו להדרכה בנוער לנוער לא קיבלו אותי בזמנו...). אבל אני לא מתחמק מהשאלה - מן הסתם, החינוך ההומניסטי יפנה לאלה שמוכנים לקבל אותו - בחינת כלום לא רשום והרשות נתונה. רוצה התלמיד - ינצל את המידע שניתן לו - לא ירצה, אין מה לעשות.
אבל החינוך צריך להתחיל לא בחינוך ל"זכויות ההומוסקסואלים" (בכלל לא צריך להיות דבר כזה - הזכויות פשוט ילמדו כדבר של כל בני האדם. אם מישהו חושב שהומואים הם לא בני אדם, זה כבר מאוחר מידי מבחינתי...) - החינוך צריך להתחיל בזכויות של התלמיד, הזכויות העצמיות של כל אדם. להבהיר לכל ילד בכיתה שיש לו חופש מחשבה וחופש דיבור, חופש מצפון, שיש לו זכות לגופו ולכבודו. ברגע שהילד מפנים את הזכויות שלו עצמו, צריך להסביר לו למה מגיעות לו הזכויות הללו, ומאיפה הן נובעות. אם נצליח לעשות את זה - הוא הפנים את המשמעות של שיוויון וזכויות אדם, והעבודה הסתיימה.
האם זה אפשרי? לא יודע, אני לא פדגוג.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש