 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם יש לך, דובי קננגיסר, רעיון מעשי (פחות או יותר) *איך* לכפות את החינוך הדמוקרטי/הומניסטי שלך על מערכת שלא רוצה אותו? מי בדיוק יעביר את שיעורי שוויון הזכויות של ההומוסקסואלים? רב בית הספר? ואם יעביר אותם מישהו מבחוץ, האם זה יהיה רציני? האם לא ידאג המחנך, רגע אחרי צאתו של המורה להומניזם (וגם לפני כניסתו) להגחיך את כל מה שהוא אמר ויאמר? שמא אפשר להפליג ולבטל בכלל את החינוך הנפרד לדתיים וחרדים (וגם קיבוצים, נגיד)? מבחינה מוסרית עקרונית זה שקול, בעיני, להצעה שלך. ברור, עם זאת, שנסיון כזה כבר יהיה *ממש* מלחמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן חביבי, אתה צודק במאה אחוז. דובי, ההומניזם אותו אנחנו תופסים כצודק יותר, נובע אך ורק מתפיסת העולם הליברלית שלנו. הדרך היחידה שבה תוכל לשכנע אחרים, בעלי תפיסה תאיסטית, גזענית או (שימו לב כולם, יש הפרדה בין התפיסות!) בעלת כל אופי אידיאולוגי אחר. קל להגיד, מנקודת המבט שלנו כליברלים חילונים יפי נפש, כי דמוקרטיה עדיפה על טוטליטריות, אפילו שניתן להראות מגרעות רבות בדמוקרטיה (החופש לכתוב על קירות ברחבי העיר "דובי הוא חתיכת חמור מטומטם!", למשל) מנקודות מבט שונות, כמו הקומוניזם למשל. הסיבה היחידה שאני מחשיב את הדמוקרטיה כטובה יותר משאר השיטות, היא העובדה שלפחות עד עכשיו, היא פועלת טוב יותר, בשבילי, אישית. למעשה, השיטה היחידה שאני יכול לדמיין שתפעל טוב יותר, היא דיקטטורה, בשליטתי. ת'אמת, אני בספק אם אני אקבל תמיכה רבה במיוחד מהמשתתפים כאן בדיון (אבל תאמינו לי, ההפסד כולו שלכם). השיטה שדובי מציע כאן כאידאל, של חופש ביטוי אמיתי, וחופש אמיתי להחליט בנוגע לעצמך, תפעל רק בפאשיזם ספארטני מוחלט, שבו הילדים יועברו לרשות המדינה ברגע הוולדם. וגם כאן כמובן, לא יתאשר "חופש" אמיתי. ההומניזם, כמו הדמוקרטיה, חותר תחת עצמו ללא הפסקה, וסופם של שניהם (עיין ערך גרמניה, 1933 או איראן 1979 כפי שהוזכר כאן), נספר לאחור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי כבר דיון כזה פעם עם חברים. המסקנה היחידה שלי מהדיון ההוא הייתה שאני לא פדגוג, ואין לי מושג ירוק בשיטות חינוך (אפילו להדרכה בנוער לנוער לא קיבלו אותי בזמנו...). אבל אני לא מתחמק מהשאלה - מן הסתם, החינוך ההומניסטי יפנה לאלה שמוכנים לקבל אותו - בחינת כלום לא רשום והרשות נתונה. רוצה התלמיד - ינצל את המידע שניתן לו - לא ירצה, אין מה לעשות. אבל החינוך צריך להתחיל לא בחינוך ל"זכויות ההומוסקסואלים" (בכלל לא צריך להיות דבר כזה - הזכויות פשוט ילמדו כדבר של כל בני האדם. אם מישהו חושב שהומואים הם לא בני אדם, זה כבר מאוחר מידי מבחינתי...) - החינוך צריך להתחיל בזכויות של התלמיד, הזכויות העצמיות של כל אדם. להבהיר לכל ילד בכיתה שיש לו חופש מחשבה וחופש דיבור, חופש מצפון, שיש לו זכות לגופו ולכבודו. ברגע שהילד מפנים את הזכויות שלו עצמו, צריך להסביר לו למה מגיעות לו הזכויות הללו, ומאיפה הן נובעות. אם נצליח לעשות את זה - הוא הפנים את המשמעות של שיוויון וזכויות אדם, והעבודה הסתיימה. האם זה אפשרי? לא יודע, אני לא פדגוג. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |