|
||||
|
||||
שמואלי בוטח הוא סלבריטי די גדול באנגליה, ולא רק בציבור היהודי. אגב, נדמה לי שהוא עבר בינתיים למשרת רבנות כלשהי בארה''ב, אך איני בטוחה. אז בסוף נותרנו בעצם עם השאלה איך זה שמין אנאלי מותר, לאור האיסור על שפיכת זרע לשווא. אני מניחה שמיעקב כבר לא תבוא הישועה בסוגיה זו... בכל אופן, תודה על המידע המעניין. |
|
||||
|
||||
התורה אינה מכירה במערכת של שחור לבן - מותר / אסור אלא במדרג גדול מאוד. יש דברים רעים שהם מותרים כדי להציל מרעות גדולות יותר ויש גם פעמים שאדם צריך לבחור בין שתי רעות. בעצם זה קורה כל הזמן. התורה מדברת אל בני אדם עם כל הסיבוך שבזה. יש דברים שהם אסורים באופן מוחלט ויש להעניש עליהם בנחרצות, יש דברים שהם אסורים ויש להם עונש תאורטי, יש דברים אסורים בלי עונש כלל, יש דברים שהם מגונים אך מותרים יש דברים שהם מותרים יש דברים שהם מצווה ויש דברים שהם חובה. אם תסתכלי ב תגובה 201829 בה התחלתי את כל ענייני בעמוד זה - זה בדיוק מה שטענתי. וזה לדעתי אחד הדברים החשובים בתורה שהעולם המודרני חסר אותו. |
|
||||
|
||||
העולם המודרני חסר? "יש דברים שהם אסורים באופן מוחלט ויש להעניש עליהם בנחרצות" למשל רצח. "יש דברים שהם אסורים ויש להם עונש תאורטי" למשל, משכב זכר עד לא מזמן. "יש דברים אסורים בלי עונש כלל" למשל, מחשבות על רצח. "יש דברים שהם מגונים אך מותרים", למשל, לחטט באף. "יש דברים שהם מותרים", למשל, לשיר. "יש דברים שהם מצווה", למשל, לתת טיפ למלצר. "יש דברים שהם חובה", למשל, לשלם מיסים. |
|
||||
|
||||
בוודאי שהעולם המודרני חסר. האיסור עם עונש תאורטי או חוסר עונש אינו קיים. הדוגמאות שהבאת מוכיחות זאת. האיסור על משכב זכר בוטל, כביכול, והאדם המודרני *מכבד* כל אחד ללא קשר למה שהוא עושה. אינך יכול להגיד לאדם שאסור להתעלל בעלי חיים אבל לא תענש על כך. פשוט יצחקו עליך. ולגבי המצווה - תסתכל סביבך ותראה שפחות ופחות סופרים את המצוות. בהרבה מקומות כבר מכניסים את דמי השרות לחשבון. נכון שעדיין יש שרידים למצווה בחברה המודרנית, אולם היא הולכת ונעלמת תחת מגפי הכפייה שבגביית מיסים וההפקרות שבאמירה "כל אחד שיעשה מה שהוא רוצה". |
|
||||
|
||||
אכן, הפקרות מזעזעת. |
|
||||
|
||||
האיסור על קיום יחסי מין מתחת לגיל 18 לא בוטל, ולא מענישים עליו. יש עוד הרבה דברים כאלה. דברים אסורים אבל חסרי עונש יש רבים מספור, וכוללים, בין השאר, את כל המחשבות על הדברים האסורים. לא יודע איפה אתה חי, אבל בישראל היום אסור להכניס את השירות לחשבון. בנוסף, יש תרומות, יש מתנדבים, יש עמותות וכו'. "כל אחד שיעשה מה שהוא רוצה" זה אצל החברים השוקיסטים שלך, דבר איתם, למזלנו הם מיעוט מבוטל בכל מקום מחוץ לאייל. |
|
||||
|
||||
יש לנו בעייה של הגדרות. כשאני מדבר על איסור שלא מענישים עליו, אני מתכוון לדבר שהחברה והאדם רואים כאיסור, למרות שאין עונש. אדם דתי יודע שאסור לדבר לשון הרע למרות שאיש לא יעניש אותו על זה. הוא יודע שמשכב זכר אסור למרות שאיש לא יעניש אותו על זה. הוא נמנע מלעשות דברים אלו בגלל שהם אסורים - לא מפחד העונש ולא מתקוות שכר אלא מכיון שזה אסור. אני מקווה שהבהרתי את עמדתי. ולגבי מצווה וחובה. שכחתי להכניס חיוב בלי עונש ובלי שכר אל המדרגות. ישנם בארץ מאות אלפי אנשים המניחים תפילין כל יום כי זה חובה, בלי שיש איזשהו שכר או עונש מידי אדם על העניין. הם עושים את חובתם. אתה צודק שיש בציבור החילוני מצוות, אולם המושג של חובה ללא סנקציה טושטש וכמעט חוסל וגם המצווה שאין בצידה שכר חטף מכה קשה. ולגבי אלו המאמינים בחרות האדם, הם אינם מאמינים שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. ההיפך הוא הנכון. הם מאמינים שאסור לאדם לעשות מה שהוא רוצה (לשלוח יד לכיס של מישהו אחר). זה הסוציאליסטים הארורים המאמינים שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה בתנאי שיש לו מספיק כח. |
|
||||
|
||||
למה מחשבות על רצח, חיטוט באף, אכילה בפה מלא, רכילות ועוד עשרות דברים אחרים שהם אסורים-ללא-עונש בחברה החילונית מודרנית לא נחשבים לכאלה אצלך? אתה רואה את החברה החילונית מודרנית בצורה מאד פשטנית, ורחוקה מהמציאות. חובה ללא סנקציה, אתה מתכוון כמו החובה להתלבש, החובה לדבר בנימוס או החובה לדבר אמת ובנימוס? לא יודע למה אתה חושב שהם לא קיימים, הם קיימים. טעיתי שנכנסתי לעניין חבריך השוקיסטים, חבל לפתוח את הדיון הארוך והמיותר הזה בעוד מקום באתר, סליחה. |
|
||||
|
||||
החובות והאיסורים עליהם אתה מדבר יש בהם שניים: 1) הם איסורים או חיובים חברתיים. אין בעייה עם כך שתפר אותם בחדרי חדרים, בציבור הם בעייתיים כי זה מפריע לאחרים. האיסור אינו על המעשה אלא על התפסות. 2) האיסורים נודדים לפי החשק. כשהאיסור מפריע מבטלים אותו. |
|
||||
|
||||
1) החברה המודרנית היא חברה, ולכן האיסורים שלה הם איסורים חברתיים. 2) מה? |
|
||||
|
||||
וזה בדיוק העניין ואני שמח שהגענו להסכמה. האדם הדתי מחנך את ילדיו לכך שהם צריכים לעשדות מעשים מסויימים כי הם חובה ואחרים שאסור לעשותם כי הם אסורים ללא קשר ליחס החברה כלפיהם. את זה החברה המודרנית נוונה. זה עדיין קיים (אל תגנוב גם אם לא יתפסו אותך- אתה לא גנב), אבל הולך ומתנוון. |
|
||||
|
||||
לא הגענו להסכמה. האיסורים החברתיים הם איסורים של החברה, ולא איסורים לעשות משהו בחברה. כאמור, התפיסה שלך של האדם החילוני היא פשטנית ורחוקה מהמציאות. |
|
||||
|
||||
איני אומר דבר וחצי דבר על האדם החילוני אלא על התפיסות החילוניות. נראה לי שאתה לא מבין את ההבדלים אליהם אני מתייחס. ייתכן שלא הצלחתי להסביר כמו שצריך. אם זה מעניין אותך אולי תקרא את הפתיל מחדש ותנסה לסכם את ההבדלים בין הדעות שלנו. |
|
||||
|
||||
אתה : האדם הדתי מחנך את ילדיו שידעו שיש מעשים רעים שאסור שיעשו ללא קשר לעונש שהם עלולים לקבל על אותם מעשים. האדם המודרני עושה כך פחות ופחות. אני: לא נכון. גם האדם החילוני מחנך את ילדיו שידעו שיש מעשים רעים שאסור שיעשו ללא קשר לעונש שהם עלולים לקבל על אותם מעשים. טענת קש (טענה שהייתי יכול לטעון, אם הייתי רוצה להציג הצגת מראה שלך): האדם הדתי מחנך את ילדיו שידעו שיש מעשים רעים שאסור שיעשו והעונש על אותם מעשים ינתן, אם לא בעולם הזה, אז בעולם הבא. |
|
||||
|
||||
סיכום הוגן. אני טוען שהמחשבה החילונית מצמצמת מאוד את האפשרות להציג מעשים כרעים בלי קשר לעונש. כלומר, למרות שההורים יגידו לילדים ''זה אסור'', החברה תגיד לילדים זו זכותך. |
|
||||
|
||||
דתי שלא עושה מעשים מסוימים מפני העונש איננו אלא עובד עבודה זרה. |
|
||||
|
||||
דתי שלא עושה מעשים מסוימים מפני העונש מקיים את המצוות שלא לשמה. עבוזה זרה - כשמה כן היא - היא זרה. היא נתינת משמעות של מצווה לדברים שאינם כאלו על מנת לספק את רצונותיו של האדם. למשל, נתינת משמעות של מצווה למערכת חינוך ממלכתית היא עבודה זרה. |
|
||||
|
||||
אתה חושב זאת רק משום שבחברה החילונית הטרנד בעשרות ומאות השנים האחרונות הוא להסיר את תלי התלים של איסורים שהדת הטילה על האדם בלי כל סיבה הגיונית. אבל זה לא נובע מהפקרות של החברה החילונית, אלא מפתיחות, ומהנכונות להכיר בשוני בין בני אדם, ובחרות של אנשים לעשות דברים שאינם פוגעים באיש. מכאן לא נובעת ההנחה המובלעת בדבריך, כאילו מדובר בטרנד בלתי הפיך שימשיך לגלח עוד ועוד איסורים עד שלא ישאר כלום. החברה החילונית שואפת להתיר את מירב החופש לאדם, כל עוד לא פגע באדם אחר. כאשר נגיע לשלב הזה, אני מבטיח לך שתפסק המגמה של התרת איסורים. אין כל רע בכך. להפך. |
|
||||
|
||||
אנו נמצאים בדיון על פגיעה בבעלי חיים. ניסיתי להסביר שמעשה זה אסור אך אין להעניש עליו, אך ללא הועיל. לתוך הדיון נכנסו גם הסמים וחגורת הבטיחות. לא דיברתי על הפקרות חילונית, דיברתי על הבנה שלא הכל נפתר בכח ושיש צורך לחנך אנשים שיש דברים שהם אסורים למרות שהמדינה ו/או החברה לא תעניש עליהם. הדוגמאות שהובאו לי עד כה הם דוגמאות של מוסכמות שהחברה מגנה את העושה אותם בפומבי ו/או מעשים שלא נענשים למי שלא נתפס. |
|
||||
|
||||
זה שיש צורך לחנך אני יודע, אבל לא תמיד החינוך מצליח, ולא תמיד אפשר לסמוך על ההורים או על מערכת החינוך1 שתנחיל את החינוך הראוי באופן הולם בתלמידים. לשם כך יש ענישה. החברה החרדית יכולה להסתפק באיומים על עונש בעולם הבא, או ב"ענישה חברתית" (הדרה של החריג מהחברה). החברה החילונית לא מסוגלת ולא מעוניינת לעשות כן. לכן, בנוסף לחינוך הערכי, נוסף גם צד משפטי שמוסיף לרתיעה מעשיית מעשים שלא ייעשו. 1 גם אם הם בחרו אותה במו שובריהם |
|
||||
|
||||
גם אצל הדתיים האיסור הוא על ההתפסות ולא על המעשה. רק שלכם יש אח גדול דמיוני - אלוהים, קוראים לו - והוא יכול לראות אתכם גם כשאתם לבד. מה שכמובן לא מונע מאנשים דתיים לעשות כל מיני דברים מלוכלכים, מרושעים ואף פליליים, אם ממש בא להם. |
|
||||
|
||||
''אסור לקטוף את פרחי הבר''. מרבית הישראלים, אני חושב, הפנימו את הכלל הזה בלי קשר לענישה שיש או אין על המעשה (לא יודע). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |