 |
אני מסכים איתך, כמובן, ורק בא לנסח מחדש את דברי אשר אולי הוצאו מהקשרם (תמיד רציתי להגיד את זה...:)) - ברור שלפי דעתי התאבדות (במקרים הספציפים שעליהם אני מדבר, כמובן) היא ענינו של המתאבד ושלו בלבד, ובמקרה שהוא צריך עזרה, גם של האדם ממנו הוא מבקש - זאת על פי ההומניזם. אך התפיסה הדתית, וכמוה גם התפיסה החוקית במדינת ישראל (וברוב העולם למעשה), שוללת את זכותו של אדם על חייו, ואין זה משנה מה האדם עצמו חושב בנושא.
הסוגיה השניה אותה העלתי, גורמת אצל כל אדם שאינו מאמין לתסכול עצום, מאחר וקיים חוסר מתמיד באיברים לתרומה, ומאחר ואנחנו לא יכולים להבין (או אולי להפנים) את הרתיעה חסרת הפשר הזו מפני הצלת חיי אדם. אך כאן, כמו שאמרתי, אנו נאלצים לבלוע את התסכול שלנו יחד עם העמידה על העקרונות שאנו מאמינים בהם, מאחר וההומניזם מחייב אותנו לאפשר לאדם לחיות את חייו כפי שהוא מוצא לנכון.
ותרומת האיברים, אגב, יכולה הייתה להיעשות גם אצל חרדים על פי ההלכה, לו היו משתמשים בהגיון מינימלי, כך שאין קשר לגוי או לא גוי במקרה זה. אגב - זאת באמת נקודה שאני לא כל כך מבין, ואולי יום אחד מישהו יצליח להסביר לי אותה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש