נערים עינו חיות כי הם ''אוהבים להרוג''

בתשובה לחשמ/ק/נית על מונית, 08/03/04 20:28

אם אנחנו כבר נכנסים לעובי הקורה

203814

גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לחשמ/ק/נית על מונית

יום ב', 8/3/2004, 20:41

משונות בהחלט נגזר אי שוויון. נכה יקבל דמי נכות, ומי שאינו נכה לא יקבל דמי נכות, למשל. מה שחשוב הוא כמובן האם השונות *רלוונטית* לנושא שהוא ההקשר של השוויון. כשזה מגיע לשחורים, למשל, אין שום סיבה שבגללה הם לא יוכלו לשבת במקומות הקדמיים באוטובוס רק בשל צבע עורם. גם צריך להיזהר מהכללות גורפות גם במקרים שבהם קיימת שונות: אסור לאסור בצורה גורפת על נשים לשרת ביחידה כלשהי בצה"ל כי "נשים לא מסוגלות". ייתכן שאישה ספציפית מסוגלת.

באשר לשאר דבריך: קראתי, השכלתי, אבל טרם הבנתי את ההנחה ש"בסוף לא יהיה יותר איש שיאמר "אני לא רואה מה כאן הבעיה"". הרי מה שהם עושים מצליחים לעורר אנטגוניזם גדול. אם ניקח את השחורים והפמיניסטיות, שניים מהמיעוטים האחרים שדגלו בגישה אגרסיבית - אני חייב להודות שהם מאוד מאוד רחוקים מהמצב האוטופי הזה, וכנראה לעולם לא יגיעו אליו, בהחלט לא כל עוד הם ממשיכים בצורה הנוכחית שלהם. גיל רונן הוא דוגמא טובה לתוצאות של אגרסיביות יתר של הפמיניזם, והוא לא לבד.

בלי ההנחה הזו, אני מתקשה להבין את המיליטנטיות. סברתי לתומי שכבר עברנו את השלב שבו הקבוצה נאבקת על הכרה. כעת היא צריכה להיאבק על שוויון.

עוביה הבלתי מדיד של הקורה

203854

חשמ/ק/נית על מונית • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ'

יום ב', 8/3/2004, 22:05

אהא, בנתי. נראה שמקודם לא קלטתי למה הכוונה בשונות vs שוויון. מובן שאני מסכימה עם מקרים של זכויות במקרי צרכים מיוחדים, אפליה מתקנת וכו'.

אשר למשוואת אנטאגוניזם מול תועלת והתקדמות - זוהי באמת דילמה נצחית. עם זאת, לפני שלושים שנה טענו בארץ וגם ב... הממ... בברוקלין, למשל, את טיעון הג'ירפה - "אין הומואים יהודים. הומוסקסואליזם זה אצל הגויים, לא אצלנו". אל הסופר יותם ראובני התייחסו כאל מפלצת מרובת זנבות.

- אז משהו בכל זאת זז. ונראה שדווקא וורודי הטייטס, יותר מן העוזי אבנים - הוכיחו שיש, ושאין מדובר בכמה מונסטרומים שלא הופלו כעוברים, אלא בפלח אוכלוסייה.

ככלל, נדמה לי שמאבק שאינו קולני וצעקני, סיכוייו להשיג איזשהו אפקט הם זעומים ביותר. בארץ יש קבוצה שקטה, תרבותית ונעימה של נשים המנסות כבר שנים ארוכות להכניס לכנסת מפלגת נשים (אין בידי שמות, כרגע. אולי שם אחד לא בטוח - הפרופ' אליס שלוי, אשה עדינה מאין כמוה). ההבדל בינן לביו בנות המשאע"ז השנואות על גיל הוא בדרכן התרבותית ובהקפדתן על הפייר פליי. ומה הן משיגות? - בובקעס. ראית אותן בכנסת? אני לא. ככה זה. נדמה לי שזה כבר עניין של שלושים שנה.

ליל מנוחה.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות