בתשובה לשחר להב, 27/02/04 18:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מבין אותך. אורי נותן לך תשובות ענייניות אחת לאחת לכל טענה שהעלת ואתה מתעלם מהן לחלוטין ומשיב לו ביחס מזלזל. האם זו דרכך להתמודד עם ביקורת? הוסבר לך: הטיעון לגבי "מומחיות" פסול מעיקרו הן עובדתית (הח"כים אינם מומחים ואין ראייה לכך ששילטון של מומחים טוב יותר) וכאמור גם בבחירות לכנסת הבוחרים אינם מומחים. הטיעון כלפי "חתירה תחת סמכות השלטון" הוא אבסורדי - השילטון הוא זה שעורך מלכתחילה את משאל העם, והעם הוא זה שהשלטון אמור לשקף את רצונו. לגבי ענייני זכויות המיעוט - שוב, הטיעון פסול, משום שבג"צ יכול לפסול כל מה שנוגד חוקי יסוד או פוגע בזכויות המיעוט. וכאמור, אין פה משאל עם על כל דבר כל שני וחמישי. בסך הכל זו חיה די נדירה. לגבי העובדה שזו שאלת כן/לא - טוב, ככה כל הצבעה. העם מקבל להכרעה את ההצעה של הממשלה והוא אמור להצביע בעד או נגד. ככה מחליטים החלטות בדמוקרטיה. העם אינו נדרש לנסח הסכם שלום או לקבוע תוואי לקו הנסיגה, אלא להחליט אם לתמוך או להסתייג ממדיניות הממשלה וכוונותיה העתידיות. לגבי הנקודה אחרונה אין לי אלא לצטט במדויק את אורי: העובדה שהעם עשוי לשגות אינה שוללת את סמכותו לבחור בין ברירות. משאל עם נועד לברר מה דעתו של העם, לא האם הוא צודק. לבד מזאת, הדוגמא שלך שגויה, משום שראש הממשלה אחראי בכל מקרה למחדל, משום שהעמיד את הנושא לבחירת העם ביודעו את התוצאות האפשריות והסכנות הכרוכות בהן. זהו, ניסחתי שוב את טענותיו של אורי בלי להשתמש בצירוף "אנטי-דמוקרטי". משאל עם הוא לא דבר מושלם. הוא עולה הרבה כסף, קשה לנסח את השאלה באופן הוגן, והוא פוגע במידה מסויימת בסמכות הרשות המחוקקת. מוזר שדווקא את הסיבות האלו אתה לא הזכרת במאמרך. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |