בתשובה לדובי קננגיסר, 26/02/04 11:09
בקשר להתנגדות השניה שלך 200698
בשוייץ זה אפילו שיגרתי למדי.
הבעיה עם משאל העם המוצע ע"י ממשלת שרון(1), הוא שאינו משאל עם אלא סקר דעת קהל. כדי לפרסם שהעם עם שרון אין צורך במשאל עם, יותר זול להדפיס סטיקרים.

___
(1) מעבר לבעיתיות במשאלי עם בכלל.
בקשר להתנגדות השניה שלך 200704
ההבדל בין משאל עם לבין סקר דעת קהל זהה להבדל בין בחירות לסקר דעת קהל.

משאל העם נועד להוכיח שלשרון יש כביכול מנדט מהעם לבצע את המהלך שלו, על אף העובדה שחברי הכנסת לא תומכים במהלך. מכיוון שזה מהלך משמעותי מאוד (לפחות בעיני חלק גדול מהעם), היה פשוט יותר ללכת לבחירות על העניין הזה, אלא שאף אחד לא מבטיח לשרון שהוא יהיה ראש הממשלה אחרי הבחירות :)
בקשר להתנגדות השניה שלך 200705
ההבדל בין משאל עם לבין סקר דעת קהל זהה להבדל בין בחירות לסקר דעת קהל.
אבל כאשר עורכים בחירות, ומצהירים מראש שללא קשר לתוצאותיהן, הרכבה של הכנסת הבאה כבר נקבע בטרם הן יערכו, זה לא מה שנכלל בטרמינולוגיה המקובלת כ''בחירות''.
בקשר להתנגדות השניה שלך 200708
זה מה שרשמתי בפיסקה השניה שלי...
ההבדל בין משאל עם לסקר 200971
הוא 100 מיליון שקל.

בנושא הזה, התוצאה של משאל העם ידועה. זאת רק פרוצדורה מיותרת והוצאה כספית מיותרת ולא הכרחית כדי לדעת את עמדת העם. סקר יציג את אותה התשובה - במקרה הספציפי של תוכנית ההתנתקות.

ש.
ההבדל בין משאל עם לסקר 200994
אולי, אבל הפואנטה שלי היתה שזה תקף (או לא תקף) באותה מידה גם עבור בחירות רגילות - אין פה שום דבר יחודי דוקא לפרוצדורה של משאל עם.
האם זה מוכח אמפירית שסקר דעת קהל משקף במדוייק (עד כדי טעות מדגם) את דעת הקהל? למיטב ידיעתי, על סמך הניסיון ממערכות בחירות בארץ ובעולם, התשובה היא: לא. ובכל מקרה, עדיין יש ערך אידואולגי להצבעה כפעולה אקטיבית של הבעת דעה (בניגוד למצב שבו רק דוגמים % אפסי מהאוכלוסיה).
ההבדל בין משאל עם לסקר 201124
לא ממש...

בבחירות אתה מצביע עבור מפלגה אחת מתוך רשימה ארוכה של מפלגות.

משאל עם הוא נושא שהדעה בו היא יותר מוצקת מראש מאשר בחירות. אחוז ה"מתלבטים" קטן מאוד בהשוואה לבחירות.

מה גם שפה יש לך רק 2 אפשרויות בחירה. זה לא כמו עשרים ומשהו מפלגות, כשכל הזמן יש תנועה של מצביעים לכאן ולכאן...

ש.
ההבדל בין משאל עם לסקר 201135
ראשית, במשאל עם לא חייבות להיות רק 2 אפשרויות בחירה, ובבחירות לכל מצביע יש מעט מאוד מפלגות המהוות אפשרות בחירה אמיתית (בד"כ 2). שנית, על בסיס מה אתה אומר ש-% המתלבטים קטן בהשוואה לבחירות? נראה לי שאם היו מציעים משאל עם בנושא גורלי, % המתלבטים היה גדול מבחירות.
בקשר להתנגדות השניה שלך 200710
מסתבר ש"משאל עם מייעץ" הוא דווקא רעיון מוכר ונפוץ למדי: http://en.wikipedia.org/wiki/Referendum

למשל, בפינלנד קיים מנגנון שמאפשר משאל מייעץ, ועושה רושם שלא הרבה יותר מזה: http://www.european-referendum.org/finland/finland.h...

והמלצות האיחוד האירופי למשאלי עם ברמה המקומית מתייחסים באופן די שווה למשאלים מחייבים ומשאלים מייעצים: http://cm.coe.int/ta/rec/1996/96r2.html

אם להאמין לטייפי-טיימס ( http://www.taipeitimes.com/News/edit/archives/2003/1... ), הרי שמשאלים מייעצים הם הנורמה. במיוחד מעניינת לענייננו הפסקה הזו:
In Western Europe, consultative referendums are the norm. As an example, 17 of the 29 referendums concerning European integration have been consultative. Although Denmark, Norway, Finland, Greece and Italy all have complete systems for holding binding referendums, they have all held consultative referendums without having a legal foundation for doing so. The UK, which has no referendum legislation at all, has held a consultative referendum on the issue of whether or not to remain in the EU. Belgium and Luxemburg "only" have a consultative referendum system. Spain and Sweden have a system allowing both binding and consultative referendums.

בקשר להתנגדות השניה שלך 200721
כן, רק שהנימוס האירופאי מונע התעלמות מעצות.
בקשר להתנגדות השניה שלך 200729
זה כבר אני לא יודע. השאלה שנותרה היא כמה משאלי עם מייעצים זכו להתעלמות מהגוף שיזם אותם? אני לא יודע להפעיל את גוגל בצורה כל-כך מתוחכמת...
בקשר להתנגדות השניה שלך 200867
בשבדיה נהגו פעם בצד שמאל של הכביש, כמו באנגליה. זה היה קצת בעיתי, כי רוב המכוניות היו עם הגה בצד שמאל. אז הממשלה רצתה לשנות, והעמידה את זה למשאל.

העם המליץ ברוב מוחץ לשמור על המצב הקיים.

הממשלה שמעה בנימוס, ושינתה בכל זאת (טוב, אז הם חיכו כמה שנים, יש גבול לזלזול).

ולמה האנגלים מחכים? 200872
ולמה האנגלים מחכים? 201091
שההגה יהיה בצד שמאל?! (סתם - אין לי מושג באיזה צד ההגה שם, אבל אני מנחש שבצד ימין.)
כבוד 204208
אאל"ט ההחלטה על נסיעה בצד ימין היתה קריאת תיגר צרפתית מימי נפוליון על ההגמוניה הבריטית של נסיעה בצד שמאל
(כן- הכוונה היא לנסיעה בכרכרות וכדומה)

וזכרון יותר אאל"טי טוען שכנ"ל לגבי מספר השניות בדקה (היה 100) ומספר השעות ביממה (היה 20)
כבוד 204336
אהבתי את השימוש באאל''ט כשם תואר.
הסיפור האמיתי הוא ש... 201185
כדי למנוע קונפילקט בעם השבדי ומתוך רצון עז להגיע לפשרה בכל מחיר החליטה הממשלה השבדית שבהתחלה די אם המשאיות יעברו לנהוג בצד ימין.
השאר השתכנעו די מהר :o)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים