בתשובה לגיא הופמן, 23/02/04 8:48
כמה הערות 199960
אורי • בתשובה לגיא הופמן יום ג', 24/2/2004, 10:31
1. לצער הלב (ושמחת מנהל הבנק) אני כבר מתחיל אט-אט לשכוח. השימוש הלא מורשה במותג "גיא הופמן"(ש) נעשה כמשל ובלי כוונה לפגוע, כמובן.

2. ציטוט עם הפנייה ומתן קרדיט מותר, למיטב זכרוני. אם טעיתי, התנצלותי. אני מנחש שהנ"ל לא הזיק ל"הארץ".

3. משל הריהוט אינו מופרך בעיני. הנקודה שרציתי להדגיש היא שגניבה היא גניבה היא גניבה והשוני באופי הגניבה ושיטת ביצועה אינו משנה את מהותה היסודית.

4. אם הביטלס נהנו מפרי עבודתם די והותר או לא, לא לי ולא לך לקבוע. זכויותיהם אינן צריכות להיות מותנות בדעתנו על עושרם, קצב צבירתו, או השימוש שהם עושים בו.
נתונים בצד: הביטלס נהנו מסכומים אפסיים תמורת הופעותיהם, שלא לדבר על העובדה שהם לא הופיעו מעולם עם חומרים מהתקליט הלבן. למעשה, הארבעה – למעשה, ג'ון לנון ופול מקרטני – החלו נהנים מהכנסות של ממש על תקליטיהם רק מאמצע שנות השבעים.

5. זה לא רלוונטי לענייננו משתי בחינות:
א. בזמנו של ג'פרסון לא הייתה הגנה על זכויות יוצרים ובפועל, יוצרים מצאו עצמם נגזלים הלוך וחזור.
ב. ה"רעיונות" עליהם מדבר ג'פרסון אינם זהים למידע ולבטח אינם זהים לנטילת המקור, על ההלחנה, הביצוע, השירה והתיזמור ושימוש בהם כמות שהם.
אילו האלבום האפור היה משתמש בריפים גנובים או בקטע תופים קצר, כנהוג בסימפולים, או אם היו הכותבים יוצרים מחדש באופן שונה במקצת את קטעי השירים, איש לא היה מוחה או מונע זאת. בפועל, אחרי הקשבה ל"אלבום האפור" עולה תמונה שונה לחלוטין של העתקה אחד לאחד של קטעי שירים. לא מדובר כאן בציטוט או "טייק-אוף" אלא פשוט בנטילת חלקי שירים ושימוש בהם כרגע לריפרופ הדי דלוח של עכבר הסכנה. רוב האמנים שמחים שמצטטים או מושפעים מהם – אף אחד מהם אינו שמח כשגונבים מהם.

6. לא כדאי להוציא צריבת דיסקים ומכירתם אל מחוץ לחוק משום שהוא כבר נמצא מחוץ לחוק. זו עבירה פלילית והבעיה היא שמדינת ישראל פשוט מתעלמת מכך – אם מפחד של השוטרים מהעבריינים המנהלים חנויות כאלו ואם מטעמים של התעלמות מזכויות של מי שאין לו מספיק כוח לחץ.
אני מציע שתקשיב לתקליט ותשפוט בעצמך אם מדובר בסימפול או פשוט בשירה על רקע חלקים מהשירים המקוריים של הביטלס בביצועם המקורי. אי אפשר לקרוא להעתקה של חלקים נכבדים משיר "סימפול".
דוגמת הצ'ק שצויינה באה כדי להבהיר מדוע הטענה ש"איקס יכול להמשיך וליצור" כהצדקה לגניבת מה שכבר יצר פסולה.

7. כמו שאמרתי: לגיטימי להתווכח על משך זכויות היוצרים ובמקרים רבים, ראוי לקצר את משך תקופת ההגבלה. מה שלא ראוי הוא לזנוח את הויכוח ולפנות לגניבה בפועל.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות