בתשובה לגיא, 15/02/04 22:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגיא - "משונה במקצת שאתה תהיה חלק מלאום אחד וילדיך ונכדיך יהיו חלק מלאום אחר" - זהו המצב השורר אצל רוב בני האדם בעולם: לצ'רצ'יל היו בני דודים אמריקאים בעוד הוא היה בריטי. בנותיה של מדאם קירי היו צרפתיות בעוד אחיה היו פולנים. רק מי ששייכים ל"מילאט" יכולים לנדוד בכל מקום בעולם ולהישאר בעיקר בני אותו המילאט (מילאט - עדה אתנית-דתית, כפי שהיה נהוג בממלכה העותומנית). "בכך תימנע אפליה כנגד מיעוטים שאינם יהודים אשר רוצים ומנסים להיות חלק מהחברה הישראלית" - אכן זה הנכון. נכון גם שאפליה יכולה להיות לא רק מטעם החוק (זו מהות העתירה) אלא גם מטעם החברה. בדרך כלל יש אפליה מטעמים חברתיים בעיקר כאשר החוק מכיר בה רשמית. אומרים שעד היום יש אפליית שחורים במדינות הדרום של ארצות הברית, אבל ברור שביטול חוקי האפליה שם טשטש מאוד את האפליות שהיו נהוגות שם, והן הולכות ופוחתות. סביר שכך יהיה גם בישראל כשיתבטלו האפליות מטעם החוק (רישום הלאום הוא רק אחת מהן). "חברי מוסטפא שהינו אזרח ישראלי לכל דבר רואה עצמו כבן "ללאום הפלסטיני" - זכותו המלאה, אבל אם תקרא את העתירה (ניתן למצוא קישור אליה בראש הסיפור) תראה שבין העותרים יש כמה אזרחים שרשום אצלם "ערבי", "דרוזי" (גם "גרוזיני", "רוסי" ועוד). ולפי מה שאני שומע יש אלפים נוספים מלבד העותרים שמעוניינים מאוד להיחשב "ישראלי" ותו לא. לדעתם השתייכות לקהילה אינה נוגעת לשלטונות ואינה צריכה להיות רשומה בשום מקום. "בחו"ל יגידו עליך (בקונוטציה חיובית או -לצערינו עדיין - שלילית) כי הינך יהודי . - תסביר להם שאתה ישראלי. לפעמים באמת בהתחלה קשה להם להבין.... כך קרה לכרמל והבה, שרשום אצלו "דרוזי" ובצרפת כמעט גורש מן הארץ בחשד של זיוף. הפקיד צעק עליו "אתה מדרוזיה? למה לא כתוב ישראלי?!" "היהדות שהיא גם לאום וגם דת" - לא כל קבוצה חברתית יכולה להימנות על "לאום", למשל יש עד היום אנשים השייכים רק ל"שבט". באירופה באמת נוצרה מסגרת שהחלה להיקרא "לאום" (אחרי המהפכה הצרפתית) שפירושה - כל בני האדם היושבים בשטח הריבוני של המדינה ("הסנהדרין של פאריש" החליט שגם היהודים שבצרפת הם בני הלאום הצרפתי). המילה הייתה סימפטית בעיני כל המודרנה, והיהודים שהוגדרו עד אז בבהירות כקהילה דתית, כלומר כדת, חשבו שעליהם להיות גם לאום (התנאי היסודי לכך, כזכור היה חסר, והרעיונות הציוניים נולדו בדרך זו). המונח "מילאט" מתאר מצב סוציולוגי מתאים הרבה יותר, מצב שהתקיים בבהירות בתורכיה העותומנית. היו בתורכיה חמישה מילאטים (לפי החוק) וישראל היא השריד האחרון למדינות שקמו בשטח שהיה פעם עותומני, שמחלקת עדיין את אזרחיה למילאטים. בתעודות הזהות הישנות היה כתוב בערבית ליד "לאום" בעברית - "מילאט", זוהי בעצם מילה ערבית שנכנסה לתורכית. "אני דואג לומר כי אני "עברי" - נחמד לשמוע. לרוב הצער באופן חוקי קבע בית המשפט העליון בפסק דין כי "עברי" פירושו "יהודי", והמילה נרדפת לחלוטין מבחינה חוקית. למשל אם "גרוזיני" יבקש להירשם כ"עברי" - סביר שלא ייענו לו, מאותה סיבה שחא ירשו לו להירשם כ"יהודי". "המילה ישראלי נראה לי תפוסה - אזרחות ישראלית". במדינות הדמוקרטיה המערבית, שאנחנו מתיימרים להיות חלק מהן, יש באמת זהות בין האזרחות ובין הלאומיות. בתעודות שלהם לא כתוב אלא NATIONALITY. למשל בבריטניה לא כתוב לשום אזרח שהוא "ולשי" או "סקוטי" או "אנגלי". אפילו בבלגיה, שבאופן *רשמי* יש בה שלוש "קהילות" כתובה רק המילה "בלגי". אבל בישראל שלטת עדיין התפיסה שהיהודים צריכים להירשם בשונה מכל אזרח אחר (בעיקר כדי לאפשר לשלטונות להשגיח על התנהגותם של היהודים, כגון שלא יפתחו חנויות בשבת, שלא יוכלו להתחתן עם לא יהודי וכדומה). לכן, בישראל אין ברירה אלא להבחין בין אזרחות ובין לאומיות - וברור שאצלנו יש הבדל ניכר בין שני מושגים אלה. העתירה מבהירה גם עניין זה, ובקיצור - אומרת שהאדם הרואה בישראל, בחברה הישראלית ובתרבות הישראלית עיקר גדול בחייו הוא החש שהוא שייך ללאום הישראלי ורק רישום זה יהיה נכון לגביו. אוסיף כאן כי יש אנשים שיש להם שתי אזרחויות (כגון נולד במדינה אחת ולכן הוא אזרח שלה אבל חי ופועל במדינה אחרת), אבל לא שמעתי על אדם שיש לו שני לאומים... עליו לבחור באחד מהם. ומה שאתה מכנה בשם "לאומים" באותה מדינה, לשם שלמות וחיים טובים לכולם ראוי לכנות בשם "קהילות". אלה יכולות להיות דת, שפה, אורח חיים וכדומה, אבל כולם בנים לאותו לאום. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |