|
||||
|
||||
שלום. אני נחשפתי לדיון הזה לפני מספר ימים וניסיתי לעקוב אחר רב התגובות .אני חייב לציין שפעמים רבות ראיתי כי הדיון נדד למישורים מופשטים מדי הכוללים בתוכם ניסיונות התנצחות של תפיסות עולם שונות המבוססות על אמונות קמאיות כמו אמונה באלוהים אל מול אתאיזם,או פשוט דיון וויכוח שלא ממש קשור לנושא ולעיתים קטנוני, אשר אינם מוסיפות הרבה לפתרון הבעיה שבגינה הוגשה העתירה . יש לי מספר שאלות לפרופסור עוזי אורנן. 1.לפי הבנתי את הסבריך נובע מכך שילדיך שלך יוכלו לפי בחירה שלהם להחליט כי הם אינם שייכים עוד ללאום ישראלי. ושאם אחד מילדיך יעבור לגור למשל בצרפת, אין שום מניעה שהוא יגדיר עצמו כחלק מלאום צרפתי . ואם ישאר בארץ- לאום יהודי. מצב זה לא נראה מבחינת קונוטציות היסטוריות משונה במקצת שאתה תהיה חלק מלאום אחד וילדיך ונכדיך יהיו חלק מלאום אחר (או אחרים ) ? האם לך לא תהיה בעיה עם כך? 2.אני מתקשה להבין את המטרה האמיתית של העתירה.מחלק התגובות שלך ושל תומכי העתירה, ניתן להסיק שבכך תימנע אפליה כנגד מיעוטים שאינם יהודים אשר רוצים ומנסים להיות חלק מהחברה הישראלית. ומחלק אחר של התגובות ניתן לחשוב שהמניע הוא פשוט ההרגשה של חילוניות אל מול הדת היהודית (או לצורך כך של כל דת אחרת) ושכאזרח במדינת ישראל , חילוני ועם מנהגים ותרבות חילונית שהיא (בארץ ) ישראלית, הינך רואה ומגדיר את עצמך כישראלי . אני מאוד מקווה כי אף לא אחת מהסיבות היא הסיבה האמיתית. משום שלפי דעתי, אמנם אפשרות רישום ישראלי כלאום או הסרת סעיף זה בכללותו (ואיתו תאריך הלידה העברי) היא סוג של "פתרון" למה שצויין , אך זהו פתרון קל שיחמיץ את יעדו וכנראה מיותר. הסבר: לדעתי, הממסד שאין ויכוח כי הוא מפלה מיעוטים, משקף את החברה היוצרת אותו ואשר מקנה לו את כוחו.אם קיימת אפליה מצד אנשים בממסד ממלכתי או חברה פרטית הרואים כי בתעודת זהות כתוב ערבי ,דרוזי וכו' יפלו לרעה את בני המיעוטים , אזי הם ימשיכו לעשות כך גם כאשר סעיף לא יהיה. הרי אנשים יכולים לדעת לאיזו משפחת עמים אתה שייך לפי שם משפחה, תווי פניך ומבטא דיבורך. ומשום שאינך מציע שבתעודת זהות יהיה כתוב אך ורק מספר סידורי מכאן שהורדת סעיף הלאום או רישום ישראלי לא יהיה מספיק. נראה לי שהפתרון למצב זה אינו מצוי במחיקת מאפייני הזהות מתעודת הזהות אלא לימוד לסובלנות וקבלת האחר והשונה . * עלי לציין כי כמו שאתה מזהה עצמך כבן ל"לאום הישראלי" חברי מוסטפא שהינו אזרח ישראלי לכל דבר רואה עצמו כבן "ללאום הפלסטיני", הוא לא ירצה לכתוב לאום ישראלי ואז שוב לא נפתרה בעית אפליה על רקע לאום, והמעגל ממשיך. בקשר לחילוניותך אל מול דת כלשהי.דעתי היא כי אם אפילו תשנה בסופו של דבר את לאומיותך ל" ישראלי". כאשר תיסע לחו"ל ותגיד מאיזו מדינה אתה . יגידו עליך (בקונוטציה חיובית או -לצערינו עדיין - שלילית) כי הינך יהודי !! ולא יעזרו הפצרותיך והסבריך כי אתה ישראלי. אולי אתה בונה על כך שבעוד כמאה שנים העולם יתפוס כי יש לאום ישראלי? כמוך , גם אני לא מגדיר עצמי לפי מחשבות של אחרים עלי, אך נתתי את הדוגמא הנ"ל לדעתי והבנתי כי רישום לאום ישראלי במקום לאום יהודי יהווה רק " אותה הגברת בשינוי אדרת". 3.הסיבה שאני שואל היא שאני חילוני, כלומר אפיקורס. אך אני מגדיר עצמי כבן ללאום היהודי. מתקופת ההשכלה ותחילת הופעת החילוניות נפל גורל בתולדות עם "בני ישראל"/ העם היהודי, והוא כי נוצרה הפרדה בין דת לבין לאום. מדוע יש לך ולעותרים סלידה מלהיות חלק מהלאום היהודי? נכון כי רוב מנהגיך ואורך חייך השתנו מהיהדות שהיא גם לאום וגם דת. אך דבר זה קרה גם לרוסים,לצרפתים, לתורכים ובעוד מדינות שבהן הלאום (אשר נקבע לפי מקום הולדתך- ושזאת הסיבה מדוע אין שום דוגמא נוספת המתאימה 100 אחוז- כנראה פרט לדרוזים) תיאר אוכלוסיה מסויימת אשר הייתה דתית בעיקרה והיום היא חילונית. שינוי מנהגיך לא מחייב שינוי שם הלאום אליו אתה נולדת, הלא כן? 4.אם תסלח לי שאני עובר לשאלת "מה אם": ידוע כי בהקמת המדינה נשקלו שמות נוספים . אחת ההצעות היתה "יהודה " מה היית עושה אז ? *במקומות בהם הייתי צריך להגדיר מי אני וידעתי כי יכולות להיות אי הבנה בנוגע לחילוניותי הגמורה לבין דתיות מסויימת אני דואג לומר כי אני "עברי"! במידה מסויימת זה אף יותר נכון(נקודה למחשבה ,לא? 5. לבסוף,לדעתי, תעודת הזהות הינה מסמך המוכיח כי אתה אזרח במדינת ישראל (או תושב או נתין) והנובע מכך. ואם כבר להגיש עתירה למה לא לשנות את השם " תעודת זהות" ל"תעודת אזרחות" ? מי שירצה לדעת את זהותך ישב לדבר איתך ( או אם תרצה שיכיר אותך-תדבר איתו או תיתן קורות חיים שלך- ואז שוב חוזרים לכך שידעו מי הוריך ומה מוצאך...ואפליה על רקע מוצא וכו'). בישראל יש מקום למספר רב של לאומים. לדעתי כמה שיותר - יותר טוב. אך המילה ישראלי נראה לי תפוסה - אזרחות ישראלית. מה היא מטרת העתירה האמיתית? |
|
||||
|
||||
4. אני מנחש שבמקרה כזה פרופ' אורנן היה מציע את הלאום היהודאי. אבל אני לא בלשן. |
|
||||
|
||||
לגיא - "משונה במקצת שאתה תהיה חלק מלאום אחד וילדיך ונכדיך יהיו חלק מלאום אחר" - זהו המצב השורר אצל רוב בני האדם בעולם: לצ'רצ'יל היו בני דודים אמריקאים בעוד הוא היה בריטי. בנותיה של מדאם קירי היו צרפתיות בעוד אחיה היו פולנים. רק מי ששייכים ל"מילאט" יכולים לנדוד בכל מקום בעולם ולהישאר בעיקר בני אותו המילאט (מילאט - עדה אתנית-דתית, כפי שהיה נהוג בממלכה העותומנית). "בכך תימנע אפליה כנגד מיעוטים שאינם יהודים אשר רוצים ומנסים להיות חלק מהחברה הישראלית" - אכן זה הנכון. נכון גם שאפליה יכולה להיות לא רק מטעם החוק (זו מהות העתירה) אלא גם מטעם החברה. בדרך כלל יש אפליה מטעמים חברתיים בעיקר כאשר החוק מכיר בה רשמית. אומרים שעד היום יש אפליית שחורים במדינות הדרום של ארצות הברית, אבל ברור שביטול חוקי האפליה שם טשטש מאוד את האפליות שהיו נהוגות שם, והן הולכות ופוחתות. סביר שכך יהיה גם בישראל כשיתבטלו האפליות מטעם החוק (רישום הלאום הוא רק אחת מהן). "חברי מוסטפא שהינו אזרח ישראלי לכל דבר רואה עצמו כבן "ללאום הפלסטיני" - זכותו המלאה, אבל אם תקרא את העתירה (ניתן למצוא קישור אליה בראש הסיפור) תראה שבין העותרים יש כמה אזרחים שרשום אצלם "ערבי", "דרוזי" (גם "גרוזיני", "רוסי" ועוד). ולפי מה שאני שומע יש אלפים נוספים מלבד העותרים שמעוניינים מאוד להיחשב "ישראלי" ותו לא. לדעתם השתייכות לקהילה אינה נוגעת לשלטונות ואינה צריכה להיות רשומה בשום מקום. "בחו"ל יגידו עליך (בקונוטציה חיובית או -לצערינו עדיין - שלילית) כי הינך יהודי . - תסביר להם שאתה ישראלי. לפעמים באמת בהתחלה קשה להם להבין.... כך קרה לכרמל והבה, שרשום אצלו "דרוזי" ובצרפת כמעט גורש מן הארץ בחשד של זיוף. הפקיד צעק עליו "אתה מדרוזיה? למה לא כתוב ישראלי?!" "היהדות שהיא גם לאום וגם דת" - לא כל קבוצה חברתית יכולה להימנות על "לאום", למשל יש עד היום אנשים השייכים רק ל"שבט". באירופה באמת נוצרה מסגרת שהחלה להיקרא "לאום" (אחרי המהפכה הצרפתית) שפירושה - כל בני האדם היושבים בשטח הריבוני של המדינה ("הסנהדרין של פאריש" החליט שגם היהודים שבצרפת הם בני הלאום הצרפתי). המילה הייתה סימפטית בעיני כל המודרנה, והיהודים שהוגדרו עד אז בבהירות כקהילה דתית, כלומר כדת, חשבו שעליהם להיות גם לאום (התנאי היסודי לכך, כזכור היה חסר, והרעיונות הציוניים נולדו בדרך זו). המונח "מילאט" מתאר מצב סוציולוגי מתאים הרבה יותר, מצב שהתקיים בבהירות בתורכיה העותומנית. היו בתורכיה חמישה מילאטים (לפי החוק) וישראל היא השריד האחרון למדינות שקמו בשטח שהיה פעם עותומני, שמחלקת עדיין את אזרחיה למילאטים. בתעודות הזהות הישנות היה כתוב בערבית ליד "לאום" בעברית - "מילאט", זוהי בעצם מילה ערבית שנכנסה לתורכית. "אני דואג לומר כי אני "עברי" - נחמד לשמוע. לרוב הצער באופן חוקי קבע בית המשפט העליון בפסק דין כי "עברי" פירושו "יהודי", והמילה נרדפת לחלוטין מבחינה חוקית. למשל אם "גרוזיני" יבקש להירשם כ"עברי" - סביר שלא ייענו לו, מאותה סיבה שחא ירשו לו להירשם כ"יהודי". "המילה ישראלי נראה לי תפוסה - אזרחות ישראלית". במדינות הדמוקרטיה המערבית, שאנחנו מתיימרים להיות חלק מהן, יש באמת זהות בין האזרחות ובין הלאומיות. בתעודות שלהם לא כתוב אלא NATIONALITY. למשל בבריטניה לא כתוב לשום אזרח שהוא "ולשי" או "סקוטי" או "אנגלי". אפילו בבלגיה, שבאופן *רשמי* יש בה שלוש "קהילות" כתובה רק המילה "בלגי". אבל בישראל שלטת עדיין התפיסה שהיהודים צריכים להירשם בשונה מכל אזרח אחר (בעיקר כדי לאפשר לשלטונות להשגיח על התנהגותם של היהודים, כגון שלא יפתחו חנויות בשבת, שלא יוכלו להתחתן עם לא יהודי וכדומה). לכן, בישראל אין ברירה אלא להבחין בין אזרחות ובין לאומיות - וברור שאצלנו יש הבדל ניכר בין שני מושגים אלה. העתירה מבהירה גם עניין זה, ובקיצור - אומרת שהאדם הרואה בישראל, בחברה הישראלית ובתרבות הישראלית עיקר גדול בחייו הוא החש שהוא שייך ללאום הישראלי ורק רישום זה יהיה נכון לגביו. אוסיף כאן כי יש אנשים שיש להם שתי אזרחויות (כגון נולד במדינה אחת ולכן הוא אזרח שלה אבל חי ופועל במדינה אחרת), אבל לא שמעתי על אדם שיש לו שני לאומים... עליו לבחור באחד מהם. ומה שאתה מכנה בשם "לאומים" באותה מדינה, לשם שלמות וחיים טובים לכולם ראוי לכנות בשם "קהילות". אלה יכולות להיות דת, שפה, אורח חיים וכדומה, אבל כולם בנים לאותו לאום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |