בתשובה לגרושו, 09/02/04 15:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ראיתי לנכון להזכיר את דבריו של ברל מאחר והם ידועים וברורים לכל, ואין זה ממנהגי לצטט את המובן מאליו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בוש ונכלם, אך לא ידעתי על צטטה זו לפני שהובאה בפי גרושו. האמת, יש לי הרגשה שאני לא היחיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכרת? אני מתקשה להאמין. עוד מעט תספר גם שאינך זוכר בע"פ את כתבי הרקליטוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרקליטוס? רגע, זה לא זה שניקה את אורוות המלך על ידי כך שהיטה את זרימתו של נחל קרוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, טמבל, זה היה הרקול פוארו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרקול פוארו?! לא יכול להיות! הרי זהו הבלש הויקטוריאני המבריק, גיבור ספריו של ארתור קונן דויל. אתה מנסה לעבוד עלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב התבלבלת. כפי שכל ילד יודע ארתור קונן דויל כתב את ''הבלשים הצעירים'', והבלש הראשי שלו נקרא אלי (כל קשר למר אשד מקרי בלבד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התבלבלתי? הפוסל וגו'. את "הבלשים הצעירים," כידוע לכל עולל שהציץ בזה הרגע מרחם אמו, כתב קארל "הצעיר" יונג, כספר הרפתקאות בנבכי התת-מודע הקולקטיבי. כך פרסם את הגותו הפסיכואנליטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעני, אנשים אחרים אשכרה יכולים לקרוא מה שאתם כותבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה מתבלבל. זהו פורום פרטי ואיש אינו קורא את הודעותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אתה מתבלבל. קרל מרקס הצעיר כתב את המניפסט הקומוניסטי. כמו כל מי שהיה קומוניסט בצעירותו, כשהתבגר הוא התפכח (או התפקח), וכתב את ''המדריך לקפיטליסט''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך זהו שאני טוען משכבר, שאילו נעזרו שוטרי החרש של ת"א בהרקול פוארו, קרוב לודאי שהיה הרצח מפוענח. להלן הפרטים הידועים: 1 בשעה שיצאו חיים וסימה לטייל על שפת הים (חיים ביקש להפיג את מתיחות העבודה) הרחיקו לצד הירקון. היא ראתה שעוקבים אחריהם ואמרה זאת לחיים. הוא ענה: מה יש לפחוד, אנו בין יהודים כמונו.גם אלה (כלומר העוקבים) מטיילים. ליד מקום האסון חסמו להם שניים את הדרך, אחד גבוה, שמן, האיר בפנס חשמל אל פני ארלוזורוב ושאל מה השעה. ארלוזורוב ענה: איך אתה מעז להפריע לנו? והשני ירה. היורה טיפוס מזרחי, קומתו קצת נמוכה מזו של ארלוזורוב, רזה, זריז מאוד. פניו כהים, אפו רזה. בלתי מגולח, שערותיו כהות. חובש קאסקיט שצבעו נדמה אפור. בגדו כהה אפור, קוי האריג זיג-זג. האקדוח קטן כטיפוס בראוניג. לרגליו נעליים. את גילו אפשר להעריך בשלושים. זה שהאיר בפנס היה גבוה מארלוזורוב, מתנודד בהילוכו, ומזכיר הילוך ברוז. פניו שמנים. צבעם בהיר. היה מגולח, נדמה ששערותיו בלונדיניות. בגדיו כהים, אירופיים יפים. ענד עניבה ארוכה. בעמדו היו רגליו מפושקות, העברית שלו רגילה, בלי הברה מיוחדת. גילו אפשר להעריך בלמעלה משלושים אך ודאי למטה מארבעים. אף שלא היו עדים נוספים פרט לסימה ארלוזורוב, שמעו מטיילים אחרים על שפת הים את נפצי היריות, ואם לצרף את דבריהם מתקבל, כי היו גם יריות מטעות, כדי לכסות על מקום הפשע ועל עושיו. 1 הפרטים שסיפקה גב' ארלוזורוב מדהימים במידת הפירוט בהתחשב בחשיכה ובהלם. _______________ גרושו, שמח לגלות ש-1800 מא"י ששילם אבא על המנוי השנתי ל"דבר" לא הוצאו לשווא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רומז שהיא רצחה אותו או לפחות ארגנה את הרצח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף שלא מן הנמנע שימצאו באייל חסידי קונספירציה, שייחסו את ארגון הרצח לברל עצמו, חלקי אינו עמם. זאת ועוד, כמי שנשוי לסימה בעצמו 1 אך אינו מסוגל לומר לך מה היא לבשה אתמול ועוד כהנה וכיוצא בזה, בקשתי רק להביע הערכה ליכולת של הגברת, לשים לב לפרטים כגון קוי הזיג זג של האריג שלבש הרוצח של בעלה. 1 כמו גם אריק אינשטיין וארקדי דוכין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הבעל של סימה קדמון(אם יש כזה) נשוי לסימה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |