 |
|
 |
||
|
||||
 |
הציטוט משירו של ג'ון קיטס שגוי וכדאי לתקנו (כמו גם את המסקנות ממנו). השיר אינו מסתיים במותו של הגיבור: בית 10 ראיתי מלכים חוורים, ונסיכים גם, לוחמים חיוורים, חיוורים כמוות היו כולם הם קראו: העלמה היפה חסרת הרחמים לכדה אותך בכפה!" בית 11 ראיתי את שפתיהם החרבות בדמדומים פעורים באזהרה איומה, ואז נעורתי משנתי כאן על צלע הגבעה הקר בית 12 וזו הסיבה מדוע אדוד בודד, חיוור מתענה אף שהפרוש נמוג מן האגם וציפורים אינן שרות [התרגום המחופף הוא שלי] |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי סוף שירו של קיטס, "LAMIA", מתאים יותר לכתוב במאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיבור בלי ספק מת, ''בודד וחיוור-פנים'', לאחר שהסוף נבל על האגם (התרגום שלך, אכן, מחופף), והציפורים נדמו - אם אתה יודע לקרוא סמלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת: "לאחר שפיתתה כך את המשורר, לקחה אותו האישה המסתורית אל מערתה, שם יישנה אותו אל מותו. קיטס מסיים את שירו במלים, "גבירה יפה ואכזרית/ תפסתך לצמיתות." א. היא לא יישנה אותו אל מותו, שהרי הוא מספר למשורר על מצבו (אף שברור כי הוא גווע, שכן בבית הרביעי הוא מתואר קודח וסמוק לחיים – ממש כקיטס באותה עת. ב. השיר לא מסתיים במלים "גבירה יפה ואכזרית/תפסתך לצמיתות" שכן אחרי כן באים שני בתים נוספים. לא ברור לי מה בדיוק לא ברור כאן: לא דייקת בדבריך והערתי על כך. לרוב, טעויות מתוקנות "בשקט" אבל אם את לא רוצה לתקן, לא צריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשורר לא מספר למשורר על מה שקרה לו - הוא מספר לעצמו! זו דרך שירתו של המשורר, המדבר על מותו שלו. התרגום שלך בכללו שווה לזה שלי, חוץ ממקום אחד שבו תרגמת לא נכון את המלה sedge שהוא מין צמח ולא "פרוש", אם הכוונה שלך לציפור בשם זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דמות המספר היא המשורר בשיר. האביר אינו המשורר (זו טעות נוספת שלך). קראי את השיר פעם נוספת (במקור) וראי. אם לשפוט על פי אנתולוגית נורטון שעליה אני מסתמך לנוסח השיר: "קיטס מחקה כאן שיטה מקובלת בבלדות עממיות בהגישו את הבלדה כשיחה. שלושת הסטנצות הראשונות מופנות לאביר, ושאר הפואמה הוא תשובתו." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכל זאת טוענת שהאביר מייצג את המשורר עצמו, אפילו עם זוהי מתכונת מקובלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שאין בכוונתך לתקן או לתת לעובדות להפריע לך הובהרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשירה אין עובדות, רק התייחסות אישית - אם של המשורר או של הקורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, גם במאמרים אין עובדות ואשר על כן, מנקודת מבטי האישית בכלל אין מאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר הוא ההיפך משיר בהתייחסות שלו לנושא - גם אם אין בו עובדות, יש בו חשיבה פרוזאית הגיונית (גם חשיבה אינטואיבית היא הגיונית, אם אינה מפריכה את ההיגיון) בעוד שבשירה, אם היא שירה ולא מאמר בחרוזים, ההתייחסות היא רגשית והביצוע הוא מיטפורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
In science one tries to tell people, in such a way as to be understood by everyone, something that no one ever knew before. But in poetry, it's the exact opposite.
P.A.M. Dirac |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |