 |
ראשית, תודה.
ומייד שנית - אני מסתייג במ' רבתית ממשפט הפתיחה שלך. ההתייחסות שלך אל הוק כאל "היהודי האפיקורס הזה" מאד מקוממת. אני יודע שבשפה רגילה אפשר אולי לטעון לפעמים שאפיקורס הוא כינוי לאדם לא מאמין. אבל בעצם כולנו יודעים שאפיקורס הוא בעצם *כופר*, אדם שבמודע עושה שקר בנפשו, אולי אפילו להכעיס, ומזלזל ושולל את האמיתות הנצחיות של הדת, ולכן מהווה סכנה לדת, לשיטתם של הדתיים כמובן. אחרי שקראנו את סופו של דיון 1652 גם ראינו מראי מקומות מפורשים האומרים מהו דינו של אפיקורס כזה - מיתה.
המשך המשפט נופל באותה מכשלה של הנחה מוקדמת וצרה על "טבע העולם האמיתי". אני חושש שלא התכוונת לכתוב בחצי חיוך שעוק לפני שהוק "עמד על דעתו", קרי לפני היותו בן מצווה, כבר הוא החליט לנתק מגע עם היהדות. ב=כך, לאחר יד קבעת אמת מוחלטת וכפית אותה על כולנו. היינו, עד שלא עבר יהודי את טכס הבר מיצווה, הרי הוא לא מסוגל לחשוב בצורה "בוגרת" ונהירה, וכל מעשיו הם שטות ילדותית.
אשר לסרטר. לא קראתי את ספרו על היהודים והאנטישמיות וכמובן לא קראתי את וידויו כך שקשה לי לענות. אבל אם תקרא את מה שכתבתי לעוזי בתגובה 194033, תראה שיש תהום בין מה שאתה קורא לו "נס השרדותם של היהודים כאירוע מטאפיזי", לבין מה שלעניות דעתי הוק היא אומר על אמיתות מוחלטות כאלה שנובעות מאיזה טרנסנדנציה אלוהית.
בעצם, אני נזכר שכן ציטטתי אותו "דוקטרינה דתית היא היפותזה ספקולטיבית עם היתכנות נמוכה ביותר".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש