בתשובה לאדון חרדון, 19/01/04 21:48
אז מה היה לנו כאן? 191460
ברקת • בתשובה לאדון חרדון יום ג', 20/1/2004, 9:02
אז הנה, הסברתי את שורש האנטישמיות. לא ענית לי על השאלה. אנסח אותה שוב - האם מותר לי לאזכר עובדות היסטוריות בלי שישתמע מכך כי אני תומכת בתופעה האידיאולוגית שהן מייצגות?

אם אתה עונה "לא", הגישה שלך מעניינת, אבל ההשלכות שלה הן העלמה וטיוח של עובדות ‏1. בשם הצדק (שלך) אתה מעודד את הבורות והבערות. ואגב, לא תמיד כל העובדות ברורות לכולם כפי שהן ברורות לך. נסה לדבר עם אנשים שמאמינים למכחישי שואה.

יותר מזה - נסה לדבר עם אנשים שמאמינים למכחישי שואה כאשר אין בידך ידע על הסיבות לשואה, הרקע ההיסטורי, ובעיקר האידיאולוגיה הנאצית.

‏1 ככה בעצם חונכנו כולנו: "אסור לדבר מילים לא יפים".
אז מה היה לנו כאן? 191554
אדון חרדון • בתשובה לברקת יום ג', 20/1/2004, 12:52
אבל עניתי לך כבר על כל זה. למה התגובה שלי לא מהווה מענה למה שאמרת?
אז מה היה לנו כאן? 191602
ברקת • בתשובה לאדון חרדון יום ג', 20/1/2004, 16:11
או.קיי, אז אנחנו חלוקים רק על הדגשים. לשיטתך, אם הבנתי נכון, מותר להזכיר שאחיה של המחבלת נהרג בידי צה''ל, אבל לא להציג זאת כך שייראה שהיא סבלה בגלל זה ושזה עורר בה רגשות נקמה.

אגב, לא התייחסתי לפרשנות האירופית של המצב במזה''ת. התייחסתי לאמירה שלך, לפיה אין לחקור את מעשיהם ואישיותם של רוצחים.
אז מה היה לנו כאן? 191614
אדון חרדון • בתשובה לברקת יום ג', 20/1/2004, 17:15
אני לא אומר ש'מותר' או 'אסור' להזכיר. עובדתית זה מן הסתם נכון. השאלה היא מה הטעם בהתעסקות הזאת כאשר אין שום פירור של פרופורציה בין המקרה האישי שלה והסבל האישי שלה לבין המעשים המפלצתיים שלה. כמו שלא מעניינת אותי הילדות העשוקה של בני סלע, נניח, לא מעניין אותי מה קרה למפלצת מג'נין. רבים רבים, ישראלים ופלסטינים, סבלו אבדות לא פחות קשות וכבדות, והם לא הולכים ומפוצצים את עצמם. אילו אחיה של הנאדי ג'רדאת נהרג על לא עוול בכפו (ולא תוך כדי קרב או נסיון להימלט ממעצר בשל היותו מבוקש על עוול גדול מאוד בכפו) - ואין לי צל של מושג אם אכן היה כך הדבר אם לאו - היתה לה, באופן אישי, את הסימפטיה שלי. עכשיו אין. אם האבל שלה הוא הצדקה, האם יהיה זה מוצדק מצד כל מי שאיבד קרובים בפיגוע לצאת ולטבוח באופן אקראי בערבים? האם כל אירוע כזה יהיה ראוי ל'הבנה' ולהחלפה מוחלטת של העיסוק בפשע בעיסוק במניעים לו?

רוצה סימפטיה לסבל שעובר עליך? אל תלכי ותגרמי לרבים אחרים סבל גדול עשרות מונים. מרגע שעשית זאת - לא אכפת לי ולא מזיז לי ולא מעניין אותי מה קרה לך. בדיעבד הפכת עצמך לראויה לסבל גדול בהרבה. זה עד כדי כך פשוט.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות