 |
|
 |
||
|
||||
 |
לחליפין, נקודת המבט האנושית. מדובר בדיפלומט מקצועי ותיק, שכל חייו חנוט בכללים הדיפלומטיים ובציות להוראות מלמעלה. יש גילאים שיוצרים משבר. יש אנשים שמתחילים לנהל רומן מחוץ לנישואים, יש כאלה שעוברים מקצוע, ויש כאלה שמנסים להשתחרר מהכללים שהם פעלו לפיהם כל החיים. עכשיו, הוא מטלטל את סורגי חייו ונוהג בצורה לא-רציונאלית - כנגד השיטה שהוא שירת כל החיים. פרשנות זאת מסבירה את העובדה שהוא הגיע לשם בתכנון לבצע את המעשה. שרון, כמובן, ממשיך לשמור על מעמדו בדרך הרגילה. הדגשה (ואף תרומה) למצב של עם לבדד ישכון והעולם כולו נגדנו תמיד הייתה שיטה לשמור על השלטון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לשגריר, אני מסכים שזה אכן סביר. באשר לשרון, האם הרושם שלך הוא ששרון, כראש ממשלה, נוטה שיטתית להצהרות לוחמניות נגד העולם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל שרון כראש-ממשלה נוטה בעיקר לשתוק. נדמה לי שבחינה של מעשיו (חיסולים בזמנים בעייתיים, מדיניות המחסומים, תוואי גדר ההפרדה) דווקא כן מעוררת רושם כזה. חוץ מזה, זאת סתם השערה. לי נדמה שאם יש הכללה שאפשר לעשות בסיכון נמוך של טעות, היא שלפוליטיקאים יש שאיפה גדולה לכוח. במדינות דמוקרטיות, כוח מותנה גם באהדת ההמון. אם תעדיף ניתוח חליפי, ניתוח טוב באותה מידה יהיה ששרון התחבר לתגובות ההמון. הוא לא ממש המציא את השיטה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |