בתשובה לראובן, 18/01/04 13:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברצינות? אני לא יודע איזו מטרה זה בא לשרת, אבל כל העניין דווקא כן מריח לי כמתוכנן היטב, ולמטרות מעשיות כלשהן. מדובר, בכל זאת, בדיפלומט ותיק; בהתחלה חשבתי שהוא פעל (לפחות לכאורה) בסערת רגשות, אבל הוא בעצמו אמר שהוא תכנן את המעשה, אחרי שבקשות להוריד את היצירה נדחו. אני לא חושב שזו פעולה "טבעית" לשגריר, מה גם שבתוקף תפקידו וארץ-האמנתו1 הוא בוודאי כבר נתקל פה ושם ביצירות אנטי-ישראליות חריפות ולא הוגנות; רגשית, הוא כבר היה צריך להיות מחוסן. אבל מה שבאמת גרם לי לזקוף את אוזני בתמהון היה הגיבוי הסוחף שהוא קיבל משרון. גם כאן, התגובה שהייתי מצפה לה כ"ברירת מחדל", אילו לא היתה כאן תוכנית, היא אחרת - משהו בנוסח "השגריר פעל לא כהלכה, אבל אפשר להבין אותו". שרון, לכל הפחות, ניסה למשוך תשומת לב למעשה. אם יש כאן השלכה בדלנית-משתלבת, הייתי מנחש כמובן שהשגריר הוא משתלב, בגלל התמיכה הזו של שרון. עוד רמז: אני לא יודע מה אמור להיות הסיווג של סילבן שלום, אבל הדרג המקצועי (הוסף מרכאות לפי הטעם) במשרד החוץ אמור להיות מעוז בדלני, נדמה לי; והם, בניגוד לשר הממונה, הסתייגו. אבל זה כמובן מאוד אוורירי. מה גם שאת עיקר ההסבר - איך בדיוק זה משרת השתלבות, או כל מטרה מעשית אחרת - איני יכול לספק. 1 על-פי סטריאוטיפ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לחליפין, נקודת המבט האנושית. מדובר בדיפלומט מקצועי ותיק, שכל חייו חנוט בכללים הדיפלומטיים ובציות להוראות מלמעלה. יש גילאים שיוצרים משבר. יש אנשים שמתחילים לנהל רומן מחוץ לנישואים, יש כאלה שעוברים מקצוע, ויש כאלה שמנסים להשתחרר מהכללים שהם פעלו לפיהם כל החיים. עכשיו, הוא מטלטל את סורגי חייו ונוהג בצורה לא-רציונאלית - כנגד השיטה שהוא שירת כל החיים. פרשנות זאת מסבירה את העובדה שהוא הגיע לשם בתכנון לבצע את המעשה. שרון, כמובן, ממשיך לשמור על מעמדו בדרך הרגילה. הדגשה (ואף תרומה) למצב של עם לבדד ישכון והעולם כולו נגדנו תמיד הייתה שיטה לשמור על השלטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לשגריר, אני מסכים שזה אכן סביר. באשר לשרון, האם הרושם שלך הוא ששרון, כראש ממשלה, נוטה שיטתית להצהרות לוחמניות נגד העולם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל שרון כראש-ממשלה נוטה בעיקר לשתוק. נדמה לי שבחינה של מעשיו (חיסולים בזמנים בעייתיים, מדיניות המחסומים, תוואי גדר ההפרדה) דווקא כן מעוררת רושם כזה. חוץ מזה, זאת סתם השערה. לי נדמה שאם יש הכללה שאפשר לעשות בסיכון נמוך של טעות, היא שלפוליטיקאים יש שאיפה גדולה לכוח. במדינות דמוקרטיות, כוח מותנה גם באהדת ההמון. אם תעדיף ניתוח חליפי, ניתוח טוב באותה מידה יהיה ששרון התחבר לתגובות ההמון. הוא לא ממש המציא את השיטה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |